51
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נצטְווּה במצות מילה מהקב"ה, שבציווי זה הרי ניתן לו כח מיוחד מלמעלה להתעלות לדרגת ביטול והתאחדות עם הבורא, מצוְה המצוה, באופן נַעלה יותר -- לכן בבְחו אז להגיע גם למעלֶה משרש הנבראים *'.
יתירה מקו: לא זן בלבד שע"י מצות מילה נתעלה בעבודתו לדרגא שָהיא נעלית באין עהוך לגבי מדרִיגתו הקודמת, אלא עוד זאֶת, שע"י מצוה זו נתבטלה מציאותו לגמרי ונתאחד עם הבורא התאחדות גמורה כזו שאין כמוה ודְוגמתה במצוה אחרת. כי הלא זוהי תכונתה המיוחדת של מצות מילה : ,והיתה בריתי בבָשרכם" יי, היינו שגם בבשר הגשמי נה" גש ביטולו לה', והתאחדותו בן, מה שלא מצינו במצוה אחרת 55
ניתנה עיייז האפשריות להגיע למעלה משרש הנבראים. =
8 להכיר מלי"ת להאריויל (רי לך) וביאורוא בְאוה"ת פח"ש ד"ה והי ברך - האם המשיך א"א הימוּד עליון שעיקרו הי" במיית:
9 לך ריב
0) וראה שו"ע יו"ד ריש הלי מילה (סיי ר"ס) : ,וגְדולה מצוה זו משאר מצות עשה"י, ואף שהטְעם עָ"ז הוא ,לפי שיש בה צד כרת" (ש"ך שם) -- הרי גם זה שייך להענין הנתבאר בפנים -- כי הטעם עְיז שדוקא במצות מילה ישגו חיוב כרת * ייל : מכיון שענין מצות מילה הוא ברית הגוף עם הקב"ה, הרי מובן שהעדר קיומה
\ירא א
נמצא שדוגת עבודתו של אברהם קודם שקיים מצות מילה, שהגיע בה רק עד שרש הנבראים, היתה בדוגמת ענין ,לבינה": בכל גודל מעלת עבודתו, אף שעשה חיל ונתעלה בביטולו לה' למעלה מעלה, מ"מ לא יצא עדיין מגדר ,מעשה ידי אדם", מתחום הנבראים ושרשם. משא'"כ לאחר שנימול, נתעלה בעבודתו לדרגא שחיא בדוגמת ,אבן"!' -- מעשה ידי שמים, כי ע"י קיום מצוה זו יצא מגדרןו הנ"ל, עד שנתבטל ונתאחד לגמרי עם הבורא -- אז עבודתו היא בעין מעשה ידי שמים, ובכוחה ל;הגיע" למעלה משרש הנבראים.
ובזה יתבאר מה שמובא לעיל, שקודם שנימול הי' מדריגתו של א"א רק בבחי' ,במחזה", שהוא (בלשון) תרגום, כי היא בדוגמת ,לבינה", שבידי אדם כנ"ל:; אבל ע"י מצות מילה הגיע לבְחי' ,וירא'", שהוא בלה"ק, בדוגמת האבן שהיא בידי שמים.
ד. וענין זה, מה שקודם הימולו הגיע אברהם לבחי' ,במחזה" ואח"כ לבחי' ,וירא", אינו רק מפני שב' אופני הגילוּי וההפרש ביניהם מת" אימים לב' דרגותיו בעבודה מפאת דוגמתם ל,לביגה" ו,אבן", אלא שגם תוכנן הפנימי של ב' דרגות אלו
הערות
- 1. *) ראה בזה אוה"ת שמות (כרך ז' ע' ב'תרצז) ביאור למ"ש ,בהשמטות זח"א כו" מ"מ פסח ומילה כו" אית בהו כרת".
- 2. וַעָוִד להעיר : להמבואר בכ"מ שבמילה כמה ענינים : שאינו ערל, פעולת המילה, שהוא מהול -- ראה ג"כ ד"ה בעצם גו" (אוה"ת כרך ד' לך, ע' 41464
- 3. פוגע בברית זו, ובמילא חסר בחיות הגוף. וראה לקו"ש ח"ב ע' 834 הערה 23 עוד ביאור בטעם חיוב כהת במילה:
- 1. ועפ"ז יומתק מה שכשהשביע את אליעזר בהוי" א"ל שים נא ידך תחת ירכי -- בכדי שתהי' השבועה בנקיטת חפץ (ח*ש כד, ב, רש"י שם) כי (רק) המילה הייתה ,אבן", בידי שמים. ועד"ז ס"ת ותפלין (שברש*י שם) לאח"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.