49

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

א ארז"לי שספר בראשית נקרא בשם ,ספר הישר", לפי ש,זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים". אמנם, אף שהספר (בראשית) בכללותו נקרא על שם כל שלשת האבות, דהיינו שכל כולו של ספר ,הישר" משתייך (בפנימיותו) לג' ה,ישרים" כולם :, הרי בפרטיות יש בו פרשיות שהמדובר העיקרי (הגלוי) בהן הוא באחד משלושת האבות ביחוד.

והנה, הפרשיות שכל תוכנן מתייחס לאברהם במיוחד -- הן פ' לך-לך ופ' וירא 5

ומזה שנחלקו לב' פרשיות. עם היות ששתיהן ענינם אחד: אברהם אבינו, הרי מוכרח שבהן מתבטאות שתי ,פרשיות" וסוגים בענינו ומעלתו של א'א*; ומכיון שמעלתו של

1 ע"ז כה, א. וראה תויח לך (פה, 41

2) כדמוכח מהלשון ,זה ספר אברהם יצחק ויעקב" -- שהספר משתייך לכל הגי אבות.

3) ואף שגם בפ' חיי שרה מדובר אודות אברהם -- הרי שם גם עניני יצחק הם מהענינים העקריים שבסדרה (וכ"ש שכן הוא בהנוגע פ' נח -- אף שבסופה מדובר אודות אברהם).

4 ע"ד המובן במרז"ל (תענית כז, ב. מגילה כב, א) ,כל פסוקא דלא פסקה משה אנן לא פסקינן לי"", שמכיון שלא גפסקו בתורה הרי זה מורה שכל ענעני פסוק אחך שייכים ביחז. ועד"ז להיפך שאותם הפסוקים שנפסקו בתורה ה"ז לפי שהם ב' עגעים נפרדים -- עֶר"ז בפיסוק הפרשיות (ראה זח"ב רו, 3), שמאחר שנפסקו לב' פרשיות ה"ז מורה שהם בי ענינים נפרדים (ולכן גם קריאתם והלימוד למעשה מתוכנם -- כפתגם אךה"ז

א'א היא עבודתו להוי', הרי ב' הפרשיות הן שתי מדריגות בעבודתו הנעלית של א"א. ומזה, שההפרש שבין שתי המדריגות (שתי הפרשיות) של אברהם אבינו יש להבין משני השמות של פרשיות אלו:, דהרי שמה של הפרשה מרמז ומוכיח על תוכנה, כמבואר כמה פעמים*.

והנה החילוק העיקרי (בתוכן מעלתו של אברהם) בין פ' לך לך ופי וירא: בפ' לך לך המדובר הוא במדריגת א"א כמו שהי' קודם היכנסו בברית-המילה (ורק בסופה מסופר איך שנצטווה מאת ה' למול א"ע ואת ב'יב, ושכן עשה י); ובפ' וירא מדובר בא"א לאח"ז שכבר קיים מצות מילה -

הידוע * -- בזמנים נפרדים). ובנדו"ד שעיקר פרשיות אלו הוא אודות אברהם, ה"ז מורה שהם ב' ענינים שונים באברהם עצמו.

5) ובפרט ששמות ב' פרשיות אלו הם אודות אברהם: ,לך לך" הוא הציוי לאברהם לילך כו':; ,וירא" הוא ילוי הקב"ה לאברהם.

66 ראה לקו"ש ח"ה ע' 58.

7 וגם זה -- עד יום ג' למילתו (רי"פ וירא) שעדיין לא נתרפא ממילתו, שאי"ז עדיין תכלית ענין המילה -- דהרי ענינה של מצות מילה הוא ברית עולם בבשר הגוף הגשמי (כמבואר לעיל ע' 45 ואילך. וראה להלן ס"ג, וכל זמן שלא נתרפא (ושיודעים שיצא מהסכנה -- והרי בשלישי למילה מחללין עליו את השבת (שבת קלד, ב. וראה לקו"ש ח"ה ע' 77 ואילך בארוכה)) - אין בירור כ"כ שהברית עולם הוא בר קיימא בגשמיות.

הערות

  1. 1. *) היום יום ע' קא. ובארוכה -- סה"ש תש*ב ע' 29 ואילך.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל לקו"ש ח"י ע' 49

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.