39
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הממשיכות רק מה שישנו כבר (בהמקור) בסדר השתל', כ"א המשכה למע' מסדר השתל'. שלכן צורך ב,משוא פנים" (בברכת כהנים). [בלי הנגלה היפך מדת הדין (משוא פנים בדין)], כי ,משוא פנים* מורה שאי"ז השפעה הנפעלת על ידי עבודת האדם מצ"ע. ומובן מזה שב"כ היא המשכה למעלה מסדר השתלשלות, שזהו ענין <משוא פנים".
והיינו שבענין זה שוה ב"כ לתפלתיי, שהיא המשכה למעלה מסדר השתל.
ג. ועפ"ז מובנת המעלה אם הברכה לכהנים אמורה בפסוק ,ואני אברכם* ולא בפסוק <ואברכה מברכיך":
<תיבת אני היינו אוא"ס עצמות ומהות"" -- וזה מורה שברכה זו היא ברכת הקב"ה עצמו, ברכה שלמעלה מהשתלשלות : משא"כ <ואברכה מברכיך" (בלי תיבת ;אני") היא ברכה שבבחי' השתל'. זהו הפי' ב" .מוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל", חינו כשלמדים הברכה לכהנים מ;ואני אברכם", הרי ברכה זו היא באותה דרגא כמו הברכה ליש* ראל (ב"כ) ; משא"כ אם למדים הברכה לכהנים מ;ואברכה מברכיך*, אזי ברכה זו היא בדרגא נמוכה יותר, ברכה שבבחי' השתלשלות.
אך צ"ל : הרי גם ;ואברכה מברכיך"* היא ברכתו של הקב"ה עצמן*י, ואיך
6 ועוד השתחת ישנה בין ב"כ לתפלה : ב"כ היה שייך לעבודה (ראה סוטה לחה, אזב). וגם תפלה הרי ,תפלות כנגד תמידין תקנום" (ברכות כו, ב).
זון) "ה אריב"ל שם (בסופו).
8) שווהי המעלה ב,ואברכה מבוכיך* על ,מברכיך ברוך" (תולדות כז, כט), כי זה שייך גם ע"י אחרים (ע"ד מרו"ל בבייר
=
אפ"ל שלדעת ר"ע הלומד ברכה לד כהנים מ;ואברכה מברכיך* היא רק ברכה שבבחי' השתל'!ו ואף שאין כתוב תיבת ,אני? בפירוש -- ה"ז גופא אי"מ:; מה לי אם כתוב ;אני* בפירוש, אם לאו -- הרי בין כך הכוונה שהקב"ה עצמו מברך!
ומוכרח לומר שיש לו הוכחה נוספת לכך (והוכחה זו היא מכרחת לחלק בין ב' הפסוקים), וכדלהלן.
ד להבין זה צלה"ק תחלה מה דאיתא בגמרא בסיום מס' ר"ה:י על המשנה *י : <רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן" (בתפלת מוסף דר"ה): <אמר ר' שמעון חסידא פוטר הי' רבן גמליאל אפילו עם שבשדות, ולא מבעיא הני דקיימי הכא. (ומקשה) אדרבה הני אניסי הני לא אניסי, (ומביא ראי') דתני אבא ברי' דרב בנימין בר חייא עם שאחורי כהנים אינם בכלל ברכה (ופרש"י : ,ואע"פ שעם שבשדות בכלל ברכה, הני דמצו למיתי קמי כהגים ויפנו כהנים אליהם ויברכום והם לא באו אינן בכלל ברכה"), אלא כי אתא רבין אמר ר' יעקב בר אידי אמר ר' שמעון חסידא לא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות, מ*ט משום דאניסי במלאכה אבל בעיר לא".
וע"פ הנ"ל מובן שראיית הגמרא מביכ לתפלה (של ש'"ץ) אינה רק בזה שמצינו צד השווה בב' ענינים שוניס, כ"א שבעצם שוים הם --
פל"ט, יב), משא'"כ ,ואברכה מברכיך* הפ (ראה ב"ר שם) שהקב"ה עצמו יברך אותה ראה לקו"ש ח"ה שם
9) לה, א.
₪ לג ב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.