32

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

2 לקומי

במדרש *י מביא ב' דעות בפי' הד כתוב יי ,חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים": <ר' יהודה אומר חמש עשרה אמה בהר וחמש עשרה אמה בבקעה. ר' נחמי' אומר ט"ו אמה בהר, אבל בבקעה כל שהן (,לפי עומק הבקעה הן רב הן מעט"יי)".

רש"י בפירושו עה"פ מפרש: ,חמש עשרה אמה מלמעלה -- למעלה של כל גובה כל ההרים לאחר שהשוו המים לראשי ההרים", כדעת ר' נחמי"'ייי ותטעם ע"ז:

א) כשאין הכרח לומר שעשה הקבייה נס -- ה"ז היפך פשטות הכתובים לומר שהי' נס והעלימו הכתוב! ובנדו"ד, לדעת ר"י הי' כאן נס גדול (שלא ירדו המים מגבוה לנמוך (מהר לבקעה), ובמשך זמן רב -- היפך הד טבע לגמרי "). ונוסף ע"ז -- ה"ז גס שלא לצורך לכאורה.

ב) פשטות לשון הכתוב ,חמש עשרה אמה מלמעלה" משמע ,למעלה דגובה בל ההרים"י

ג) מצד תוכן הענין: לדעת ר"נ מובן למה נחה התיבה על הרי אררט דוקא (אף שעי"ז נתוספה טירחא יתירת לנח -- ירידה מן ההר וכו'); מכיון שהיו מההרים הכי גבוהים, הרי כשהתחילו המים לחסור, נחסרו לראשונה במקום הכי גבוה, ושם הי' המקום הראשון שהי' אפשר להתיבה לנוח,

שלפרש"י לא היו מי המבול רותחים, וחמי טבריא היו מים חמים בעצם. עיי"ש.

6 ב"ר פל"ב, יא.

7) פרשתנו ז, כ:

8) מ"כ שם.

9) וכ"ה ביומא עו, א.

20) להעיר שבקרי"ס הי' צ"ל לכיו"ב רוח קדים עזה כל הלילה (בשלת יו, כא. וראה שער היחוה"א פ*ב) ועד"ז בירדן בימי יהושע (יהושע 1, כג4

ולכן ותנח התיבה על הרי אררט. אבל אם בכל מקום הי' גובה המים בשווה - ט"ו אמה מלמעלה -- ונחסרו המים ששים יום :י, היינו בכ"מ בשוה - למה נחה התיבה דוקא בהרי אררט1 לכן פירש*י כדעת ר' נחמי'.

לפ'יז, אם נאמר שבא"י לא ירד המבול -- גם אם זרמו ובאו לשם המים מהארצות סביבה -- בפשטות קלו שם המים לפני שאר הארצות, כנ"ל, וא"כ למה נחה התיבה בהרי אררט דוקא, ולא לפני זה - בא*"י.

ועכצ"ל שע"ד הפשט גם בא"י ירד:י המבול :*.

ד ויובן בהקדים עוד דברים בלתי מובנים בפי? הפשוט של כתוב זה:

א) מבואר בכתוב שע"י שהביאה את העלה זית ידע נח שקלו המים מעל הארץ, שהכוונה בזה שידע לא רק שהמים --- היו הלוך וחסור, כי זה התחיל זמן הרבה לפנ"ז (ובודאי ידע נה עד"ז -- שהרי נחה התיבה ובו'), וכמפורש בכתוב שיבשו המים מעל הארץ -- קודם שילוח היונה,

כ"א גם -- קלות המים עד כ"כ שכבר יש מקום שכעבור זמן קצר יהי' מנוח, לנוח על הארץ *:, ולכאורה

1) נח ח, ג"ה. ובפרשיי פסוק ד שם.

2) וגם: ע"פ הנת"ל ש(גם) ע"ד הד פשט במקום שאין הכרח לומר שהי' נס אין אומרים כן, עוד ראי' שירד המבול בא"י, כי לזה הרי צ"ל נס מיוחד.

3) ויומתק עפ"ז הטעם שבפירושו עה"ם ביחזקאל פרש"י ,לא אתעבידו בה עוברין טבין כו'", ולא -- שלא ירד שם המבול.

4 כרשליי ששלת את היונה כו' ,שאם תמצא מנוח לא תשוב אליו" (ח, ח). וכ" מובן גם מזה ,שחרבו המים מעל הארץ"* -- ,שקרמו פני' של מעלה" (ח יג וב" פרש"י) לאחר ז' ימיםי

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.