31
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(והביאה משם עלה זית), והרי מפורש בכתוב * ,וישכן מקדם לג"ע את ה" כרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור גו'" הכניסה לג"ע, ואא"פ ליכנס לשם.
ועוד ועיקר; כוונת נח היתה ,לראות הקלו המים מעל פני האדמה" *י, ומה ראה עי"ז שהביאה עלה זית מג"ע, הרי שם לא החי' המבול מעיקרא :י!
מטעם זה אאפ"ל גם כפי' הב': מה ראי' שקלו המים מעל הארץ, עי"ז שהביאה עלה זית מא"י, שלא ירד בה המבול.
ואף שגם לדעה זו -- הגה ע"פ טבע -- אף:י שבא"י לא ירד המבול, הרי המים שירדו בהארצות סביבה -- בודאי זרמו ונכנסו גם לא"י,
מ"מ מובן שבמקום שלא היתת
ונתגלגל לחוץ (כמו שפרש"י במדרש רבה לדעת אלו שהי' מא"י).
09 בראשית כד. ובפשטות היתה השמירה לא רק מאדה"ר, כ"א מכל, וכפשטות -- דלהט חרב המתהפכת מאיים ומפתיר את היונה. ועוד ועיקר : כיון שגם הבהמה והחי' אכלו מעה"ד (פרש"י בראשית ג, ו) וגקנסה עליהם מיתה, הרי גם עליהם חל הגירוש מגע.
0) פרשתנו ח, ח.
1 כמו שהקשה הרמבין. ומה שתירץ ,ואולי היו שעריו סגורים שלא יכנסו שם המים, וכאשר קלו המים נפתחו", שכוגתו, לכאורה, היא שלא מזה ש,עלה זית טרף בפי'" ידע גח שקלו המים, כ"א שזה ה" סימן שנפתחו השערים של ג"ע (דאל"כ מאיפוא לקחה העלה), ומכיון שבודאי היו השערים סגורים במשך כל זמן המבול, הבין נח שקלו המים -- הנה לא משמע כן מלשון הכתוב ,והנה עלה זית טרף בס" (ומזה) וידע נח כי קלו המים מעל הארץ".
2) כמפורש בפדר"א פכ"ג. רמביין כאן. טור הארוך כאן. ועוד. ועד"ז מבואר בזבחים (קיג, ב) בנוגע לההבל של המבול (לדעת הגמ' שהמים היו רותחים -- אבל ראה
לקמן סעיף 4/1
ירידת המבול, וגם לא בקיעת מעינות תהום רבה, לא היו מים רבים ב"כ וגם לא תגבורת המים ובמילא לא חדרו המים כ"כ בתוך (עומק) ה" אדמה וכו' יי, בודאי ששם קלו המים קודם לשאר המקומות וכו', ועפ"ז מ* עלה הזית שבפי היונה ידע נח כי קלו המים בארץ ישראל, אבל מנין ידע שקלו המים מעל כל הארץ.
ג. נוסף על זה: ע"פ פשש"מ צריך לומר אשר ירדיי המבול בארץ יש" ראלל יי -- ובהקדים :
הערות
- 1. 3( עד מה שכתבו הרמב"ן ורבינו בחיי (בביאור איך נשאר עלה זית טוף אף בא"י -- והרי גם שם נכנסו המים) : ,מפני שלא ירד בארץ ההיא הגשם השוטף ולא נפתחו עלי' ארובות השמים נשארו בה האילנות ובכל העולם נשברו ונעקרו במבול ומטרות עזו". [אבל ראה אברבנאל כאן : ,אין ספק שברוב המימות שנתגלגלן עלי' משאר ארצות היו נעקרים ונשברים האילנות". (ואעפי"כ מתאים מ"ש האברבנאל עם המבואר בפגים, כי אף שלדעתו נעקרו האילנות וכו' עַ"י שטף גלגול המים, מ"מ אייז שייך לזה שקלו שם המים לפני שאר המקומות, כי אעפי"כ לא חדרו כ"ב בעומק האדמה וכו', כבפגים).
- 4. כדעת ר"ל בזבחים (קיג, א). וכדעת ר' יונתן בב"ר פל"ב, 5 דב"ר פ"ג, ה שהש"ר פ"ד, ד (ב). וראה מפרשים שם.
- 5. ומוכרח לומר כן גם מהא דפרש'"י (ח, ב) ,לפי שנשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם כגון חמי טבריא וכיוצא בהם" -- והרי טבריא היא בא"י (ומובן שאין לומר ש,חמי טבריא" (כאן?) הוא שם למעינות חמים באיזה מקום שיהץל - שהרי מסיים וכיו"ב), ומ"ש במשכיל לדור ,דשפיר מתוקם אפי' למייד לא ירד (בא"י) כו' המימות והבלא דמבול התם גמי הוה כו'", אי"מ : א) אף שנכנסו שם המים וההבל של שאר הארצות, הרי פשוט שזה לא שינה המעין שבטבריא שמאז ואילך והי' תמי -- מים חמים, ולמה דוקא המעין שבטבריא נשתנה ולא שאר מעינות א"י ב) ראה לקמן סעי' ו' ובהערה 42
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.