27
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
התורה) הרי ,לשון ארוך ונקי' * מצוי הוא לא-פחות מ,לשון קצר ומגונה", היות כי ,לשון קצר ומגונה ולשון ארוך ונקי' שווים הם".
משא"כ באותם (רוב) המקומות בתורה, שענינם הוא פסק הלכה, בהכרח שהכתוב ישתמש בלשון ,טמא", (לא משום מעלתה ,כלשון קצרה", אלא) מפני שהלכה צריכה להיאמר באופן של פסק ברור. ועפ"ז יובן מה שסיל להגמרא (בהסלקא דעתי') שגם ,היכא דנפישין מילי" מדבר הכתוב בלשון נקי' -- אעפ"י שהלשון ,טמא" ישנה הרבה פעמים בתורה -- לפי, שכאמור, ברוב המקומות תיבת ,טמא* באה בנוגע להלכה. ולכן אי"ז סתירה להכלל של ,לעולם . . מפיו" גם לפי הס"ד שהוא כולל גם ,היבא דנפישין מילי".
ובקושיית הגמ' ,ובאורייתא מי לא כתיב טמא" המכוון להקשות : והכי איננו מוצאים בתורה את הלשון ,טמא" גם כשאפשר ,לעקם", בסיפורי"? - הלא נמצאת בהם עכ"פ פעמים אחדות ! ולכן אין גם לתמוה מה שקושיי זו בגמ' מלשון ,טמא" לא עדיפא להקדימה על הקושיא מלשון ,מרכב",
הואיל ובסיפורי התורה ישנה תיבה זו רק במקומות מספר. ז. באמור, שאעפ"י שכשצריכים
לפסוק הלכה הנוגעת (לאיזה דבר או אפילו) לאיזה איש, חייבים לאומרה באופן ולשון ברור -- ,טמא הוא* וכיו"ב -- מ"מ כשהמדובר בטומאתו הוא לא בתור פסק הלכה בזה -- צריך למנוע מלהוציא מפיו ,דבר
מגונה", כיון שזהו חלק הסיפורי שבההלכה.
ראי' לדבר : הציווי <כי יהי' בך איש אשר לא יהי' טהור וגו' ויצא אל מחוץ לְמחנה" ::, הגם שהכתוב בא להודיע דין האיש המדובר, אבל מכיון שהכתוב לא מיירי בדינו לקבוע שהוא טמא, אלא -- שעליו לצאת ,אל מחוץ למחנה" (לפי שידוע מכבר שהוא טמא), לכן ,עיקם הכתוב" ובמקום ,טמא" הוא מאריך ואומר ,אשר לא יהי' טהור".
וע'יד שהוא בשייכות לענין הדיבור (בלשון נקי') כמו"כ -- בנוגע לראי' ;
כאשר שומע שאיש מישראל עפשה דבר בלתי הגון ח"ו, החובה בזה ,לראות" את ,ההלכה למעשה" שבהענין ; דהיינו (רק) מה שנוגע לזה שהוא (הרואה) צריך לעשות -- לתקן: להוכיח אותו (כמובן, בדרכי נועם ובאופן הרצוי *י) ולהחזירו למוטב ; עכ"פ זה צ"ל עיקר הראי'. אמנם, אם בעת ששומע מהלא טוב של זולתו הרי הוא ,רואה" לא את ההוראה למעשה המכוונת לו, אלא שהוא ;רואה" רעתו של חבירו (עכ"פ -- זה מודגש אצלו) -- ז א. שמרגיש (לא הנחיצות מצדו לתקנו, כ"א) איך שיש מציאות רע בזולתו -- ה"ז ראי מוכחת ש,פניו מטונפין", שהלא טוב שרואה בזולתו הוא ,ראי" של הלא טוב שלו.
זז א מכיוון ש,כל מה שברא הד קב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" (כנ"ל) -- שבכל פרט שהוא
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.