23

בלשון הכתוב, לכן מביאו רש"י רק

כפירוש שני, והראשון הוא פירוש הפיקרי. ועוד י"ל בזה (ועיקר) ובהקדם:

מדובר כמה פעמים שרש"י בפירושו מיישב כל דבר הקשה ע"פ פשוטו של מקרא -- ולכאורה בנדו"ד קושיא גדולה בלי תירוץ בפרש"י: כל הפרטים בציווי התיבה פרש"י טעם כאו"א. ומקדים ,ולמה" (היינו -- שד ציל טעם) -- ומהו הטעם ד,צהר"1+ ואי משום שילוח העורב כו' -- ה"ה יכול לשלחו דרך הפתח.

ולכן פרש"י ,חלון? -- כיון דמעצמו לא הי' נח עושה חלון, שהרי נאמר לו ,והנני משחיתם גו" דמסתבר דנאמרו לו פרטי העונש כולל שלא שמשו המזלות,

אבל בנוגע לפועל .הורידן ברחמים אם יחזרו יהיו גשמי ברכה*יי לכן גם נצטווה לעשות חלון,

משא'"כ להפי' ;אבן טובה? -- ש" צ'ע טעם הציווי.

ד מ;יינה של תורה" שבפרש'י זה :

ההפרש בין האור שנכנס ע"ל חלון להאור שע"י אבן טובה הוא: <אור החלון הוא אור הבא מבחוץ, ואור אבן טובה מאיר מבפנים היינו מעצמותו ומהותן" *3.

וב' ענינים אלו, הם שני אופנים בעבודת ה': תכלית העבודה דתומ"צ היא לעשות ,צהר* לתיבה -- להכניס

ב א

ולגלות אור אלקי בעולם; וזה יכול להיות בב' אופנים:

הדרך הראשונה היא לעשות <חלון". והיינו, כי באמת ישנו אור האלקות בעולם, וכידוע י* שהבעלי עסקים יכולים לראות השגח"פ בעניני העולם שלהם, ועוד יותר מאלו הנמצאים כל ימיהם בד' אמות של תורה ותפלה. אלא שבכדי להגיע לזה, צריכים להסיר ההעלם והסתר שישנו על האור האלקי -- להסיר את לבוש ,הטבע', שהוא הסתר על אלקותו ית' שלמעלה מהטבע. וזוהי מדריגה הראשונה בעבודת האדם, לעשות ,חלון" בהמחיצה וההסתר ד,טבע", שיאיר בעולם אור האלקי שלמעלה מהטבע.

ואחר שכבר נעשה ה,חלון" במחיצה של ,הטבע", שמאיר בעולם האור שלמעלה מהטבע, הר"ז נתינת כח להאדם, להתעלות ולהגיע למדריגה ואופן נעלה יותר בעבודת ה': ,וי"א -- אלו שכבר עשו החלון -- אבן טובה המאירה להם" -- היינו לא רק שמסירים ההעלם והסתר דלבושי הטבע, אלא שמהפכים הטבע עד שנעשה הוא עצמו ענין של אור וגילוי יי -- ,אבן (עצמח -- נעשית אבן) טובה:י המאירה להם.

1 וע"ד ב' האופנים בבירור ה.חשך" : הסרת החש שלא יסתיר על האור, או שהתשך עצמו נהפך לאור (ראה בארוכה דיה צהר תעשה לתבה תרצ"ה).

2 שהו היוקר (לקו"ת נשא כב 2 ראה כז, ב. ועוד), ולהעיר מהפי' ב,מץשים טובים" (תו"א מג"א בתחלתו).