22
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2 לקוטי
על נח. ועוד שכאו"א הי' במדור בפ"עי כנ"ל -- ובודאי הכין נח מעצמו גרות ושמן וכדומה להאיר את התיבה, גם בלי ציווי הקב"ה 9"ז:ג.
אלא שעפ"ז מתעוררת השאלה: מדוע ציווה הקב"ה את נח ,צהר תעד שה לתבה" -- הרי בלא"ה בודאי הי' נח מכין במה להאיר את התיבה ?
ובהכרח לומר, שיש בזה ציוי מיוחד -- היינו, שהקב"ה ציווה אותו לעשות ,צהר" (-- ענין של ,אור") נוסף להאור שהכין מדעתו -- בכדי להוסיף אור בתיבה.
וב,צהר? נוסף זה מפרש רש"י ב' פירושים : ,י"א חלון" -- שע"י החד לוןיי הי' אור נוסף בהתיבה (אחרי
2) ואה בפ' הוד"ק כאן. ולקמן ז, כר.
3) כי למ"ד ,חלון"*, הרי - לולי ציווי הקב"ה -- אולי לא ה" נח עושה חלון(ות) להאיר את התיבה, כיון שבלאיה
בד א
המ' יום שלא שמשו המזלות); ואף שע'י חלון א' לא נתוסף הרבה אור בהתיבה -- הרי שימש החלון גם שמושים אחרים': (כגון להכניס ולהוציא, לאוויר וכיו"ב).
אלא שפירוש זה איגו מרווח כל כך, כי מזה ששינה הכתוב מלשון הרגיל (- ,לון") וכתב ,צהר", בהכרת לומר שתפקידו העיקרי בתיבה הי" בשביל (תוספת) אוך *:. והרי : א) חלון אחד אינו יכול להאיר רק חלק קטן של התיבה (כנ"ל ס'א), ב) לא נכנס אור בהתיבה ע"י החלון עד לאחרי מ' ימי המבול (כנ"ל סייב) 35,
ולכן מביא רש"י עוד פירוש: ;וי"א אבן טובה המאירה להם" -- שלפירוש זה, הרי יכולים להוליך את ה,צהר* (האבן טובה) לכל חלקי התיבה, להאירם בעת הצורך; וגם הי' משמש כ" ,צהר" כל הזמן שהיו בהתיבה.
אלא שפירוש זה (אבן טובה) איגו מתיישב בלשון הכתוב ,צהר תעשה לתיבה", והול"ל ,צהד תכניס לתיבה" וכיו"יבי. וגם: מדוע יצווה הקב"ה לעשות דבר בלתי רגיל לגמרי - להכין אבן טובה -- בשביל תוספות אור בהתיבה1
ומכיון שפירוש זה אינו מתיישב
הערות
- 1. *) משא"כ להמ"ד ,אבן טובה", הרי
- 2. ממש"נ (פרשתנו ח, ו) ,ויפתח נח את חלון התיבה" מוכח שעשה נח חלון מדעת עצמו.
- 3. ועפיז יש לתרץ קושיית הרא"ם על מה שפרש"י (שם) .את חלון התבה אשר עשתה -- לצהר כו" -- זמזה שנקט הלשון ,צהר", מוכח שכונתו למ"ש בקרא ,צהר תעשה לתבה", וכהמ"ד ,חלון* -- והרי לעיל ,פירש אותו כמסופק י"א חלון וי"א אבן טובה" (וראה גם בנו"א ₪שם),
- 4. -- כי להמ"ד ,אבן טובה" הרי מובן מעצמו מה שהפסוק מוסיף תיבות ,(חלון התבה אשר עשה" -- כיון שעשאו נח על דעת עצמו, ולכן לפירוש ,אבן טובה* אין הכתוב צריך פירוש (ראה לעיל הערה 9
- 5. משא*כ להמ"ד ,חלון" הרי תיבות ;,אשר עשה* מיותרות, ולכן הוצרך רש"י לפרש שנכתבו בכדי שלא לטעות שהכונה על הפתח (ראה בגו"א שם).
- 6. הוצרך להכין נרות וכיו"ב להאיר את הד תיבה בלילה וכשהי' החלון סגור. ועשיית חלון מחלישה הגנת התיבה מהמים (ראה פרש"י ד"ה בצדה תשים).
- 4. ואה טור הארוך שבהערה 12. שפ"ח ודברי דוד כאן. גו"א פרשתנו חו 4
- 5. וכמו שפרשיי עה"פ (פרשתנו שם) ,ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה" : ,לצהר".
- 66. ולפי המדרש אגדה שבהערה 19 לא שימש החלון כלום המ' יום שירד הגשם.
- 1. כבלבוש האורה כאן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.