16
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
,בחש הי' ערום", ולא ערום סתם, נ'א ,מכל חית השדה אשר עשה ה"א* יי, ולכן הי' ביכלתו להטעותה *י ; אלא שכוונתו לפרש]
-- מהו הטעם להדגשת קרא ,והנחש הי' ערום מכל וגף""*" - ולא נאמר בקיצור ,והנחש הי' ערום", או ,ערום מאד*", ומשו"ז הי' ביכלתו להטעות את חוה+:1
לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה" -- כי בלא"ה אינו מוסבר עדיין כל צרכו איך הי' יכול להטעותה, ולכן צ'יל שהראה לה שבפועל אינה מתה (ואף ש,הוסיפה על הציוי" באמירתה ,ולא תגעו בו" (פרש"י שם) -- כבר עמדו ע"ז ה" מפרשים).
1) אבל לא שה" ערום גם ממנה* (כמי"יש הרא"ם והגו"א) -- כי א"כ העיקר חסר מן הספר ודוקא בהטפל מאריך .מכל הבהמה ומכל חית השדה*! אלא הכונה שהי' ערום בכלל (ולא ממנה) -- ובמילא מובנת האפשריות להטעותה (אף שבר"כ היתה היא ערומה ממנו). וראה לקמן הערה 24
2) ואין להקשות דגם זה מובן מעצמו, ממ"ש אח"כ ,אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן" שפירושו .הרבה עלי' דב" וים וכו'* (פרש"י שם) שזוהי ערמה -- כי זה עצמו, שכ"ה הפ" שם, מובן רק ע"יי שהקדים ,והנחש היי ערום", כי בלאיה ייל שבאמת חשב הנחש שהקב"ה אמר להם שלא לאכול מכל עץ הגן.
3 אף שמוכח מכתוב זה עצמו ש" לפועל ה" ,ערום מכל וגו" -- מ"מ מה זה נוגץ לידע (ובפרט כהקדמה) בהפ' רילן 1
4) ע-ד 5" הרא"ם וגו"א. אבל אין לומר שהקושיא היא ממש כמו שכתכו ,וכי אם לא הי' ערום מכולם, אע"פ שה" ערום
בראשית ג
ע'ז פרש"י שהכתוב (עַ"י הוספת תיבת ,(ערום) מכל* בא לתרץ הד קושיא הנ"ל (שבתחלת הסעיף) - למה היתה מפלתו גדולה כ"כ, שיהיי גרוע מכל החיות! -- וע"ז הוא ה" תירוץ:; ,לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו", ולכן מוסיף הכתוב שה <ערום מכל", להודיענו שלעומת זה נענש אח"כ להיות <ארור מכל".
ה. והנה עפ"י הנ"ל יובן ג"כ מ"ש רש"י כפי' על תיבת ,ערום* -- ,ערמתו וגדולתו" -- דלכאורה : מהו הפי' של אוגדולתו"? דאין לומר שפירושה גדלות בגשמיות, או בכת גשמי וכיו"ב, דא"כ מה ענינה כאן בהקדמה זו שבאה לבאר איך יכול להטעות את חוה וכו'1
ואין לומר ש,וגדולתו" הוא פירוש לתיבת ,ערמתו", דא"כ למה לכתוב מעיקרא ,ערמתו" (שזוהי לשון הכתוב עצמו ,ערום"), ולפרשו -- הו"ל לכתוב רק תיבת ;גדולתו" בלבד יי והי' מובן מעצמו שבאה לפרש תיבת ערום"1
וגם: מנ"ל לרש"י -- בפי' הפשוט של הכתובים -- שבתיבת ,ערום* מרומז עוד ענין+
אמנם עפ"י הנ"ל ה"ז מובן: מכיון שכוונת פסוק זה היא להסביר במה הי' כחו ויכלתו של הנחש להחטיא את חוה, הרי בהכרח לומר שבנוסף ע"ז שהי' ערום*י היתה לו עוד
ממנה, לא ה" יכול לפתותה* (נוסף על הנ"ל בהקרה 21) -- כי אין מסתבר כלל בפשש"מ שכמה חיות תהיינה ערומות מן הנחש, ואעפ"כ יהי' ערום מן האשה !
6 וכפרש"י אח"כ ,הרבה עלי' דברים כזי שתשיבנו ויבוא לדבר באותו העץ".
הערות
- 1. *) וראה תו"א בראשית ה, ג: .אם לא שנאמר שגבוה הוא מהאדם וכ"ז מלאי". ומלשון זה משמע שכ*ה גם בפשטות. אבל יש לחלק בין ,ערום" ל,גבוה". וראה חזקוני עה"8 שהנחש אכל מעץ הדעת, אבל אין שום רמז לזה בפשוטו של מקרא,
- 5. כבב"ר פי"ט, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.