11

אלא בהם. ומכיון דכל העבודה דקיום המצות באה מהתורה ולימודה - כמארז"ל *: ,גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" -- נמצא שעיקר גניזתו של ה,אור" הוא בתורה.

ח. ההוראה מכל הנ"ל בעבודה ברורה ופשוטה לכאו"א :

,יהי אור" -- היא-היא המטרה והתכלית של כל עבודת הנבראים, שהאדם יברר את חלקו בעולם עד שייהפך ל,אור". וכל זמן שלא האיר את העולם באור התורה והמצות -- גם כשהצליח בעבודתו לגרש מעולמו את ,החושך"* והרע (ע'ד ;ישב ולא עבר עבירה" ) אבל לא נהפך עדיין על ידו לאור וטוב (ע"י ,ועשה טוב"6 -- לא מילא את תפקידו ולא השלים את כוונתה ומטרתה של הבריאה -

כי תכלית כוונת הבריאה בכללותה, ותכלית בריאת האדם בפרט ובעיקר, הוא לא רק העבודה ד,סור מרע" - לפעול העדר ומניעת החושך, כי אם גם (בעיקר) העבודה ד,ועשה טוב" לעשות ולהפך את העולם לאור וטוב.

וכשם שהסדר בבריאת העולם ע"י הקב"ה הוא:

א) שמיד בראשית הבריאה. ביום ראשון ובמאמר ראשון, קבע הקב"ה את מטרתה, ולאח"ז ברא את העולם על כל ברואיו;

ב) שמאידך גיסא, הרי בכל הנבראים נאמר בהם ,טוב", והיינו שה,אור" והמטרה של הבריאה נמשך והאיר בכל מאמר ובריאה פרטית בכדי שיתאימו להכוונה,

כן צריך להיות הסדר בעבודת האדם ו

4) קקושין מ, ב. ) שם לט, סע"ב.

בראשית גב

א) מיד כשניעור משנתו (בכ"י בבוקר וכמו"כ בכל שעה ושעה *) ונעשה ,ברי' חדשה":י (בדוגמת יום ראשון של הבריאה *), הנה ראשית דבר הוא קביעות המטרה -- שצ"ל קבוע ומונח אצלו (איינגעקאַרבט און אָפגעלייגט), שמטרת כל פעולותיו היא -- יהי אור"; ורק אז, לאחרי הנחה והחלטה זו, יכול הוא לגשת לפרטי עשיותיו ופעולותיו ;

ב) ונוסף לזה צ"ל השתדלות מיוד חדת, שהמטרה של ,יהי אור* תורגש גם לאח"כ, בכל שעה ובכל פרט מעסקיו ומעשיו במשך היום.

ט. והנה כמו שהוא בנידון כללות הבריאה כולה, שתכליתה היא - ,אור", כן הוא גם בנוגע לבריאתה הפרטית של (מציאות *י) החושך עצמה, שכוונת מטרת בריאתה היא