11
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אלא בהם. ומכיון דכל העבודה דקיום המצות באה מהתורה ולימודה - כמארז"ל *: ,גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" -- נמצא שעיקר גניזתו של ה,אור" הוא בתורה.
ח. ההוראה מכל הנ"ל בעבודה ברורה ופשוטה לכאו"א :
,יהי אור" -- היא-היא המטרה והתכלית של כל עבודת הנבראים, שהאדם יברר את חלקו בעולם עד שייהפך ל,אור". וכל זמן שלא האיר את העולם באור התורה והמצות -- גם כשהצליח בעבודתו לגרש מעולמו את ,החושך"* והרע (ע'ד ;ישב ולא עבר עבירה" ) אבל לא נהפך עדיין על ידו לאור וטוב (ע"י ,ועשה טוב"6 -- לא מילא את תפקידו ולא השלים את כוונתה ומטרתה של הבריאה -
כי תכלית כוונת הבריאה בכללותה, ותכלית בריאת האדם בפרט ובעיקר, הוא לא רק העבודה ד,סור מרע" - לפעול העדר ומניעת החושך, כי אם גם (בעיקר) העבודה ד,ועשה טוב" לעשות ולהפך את העולם לאור וטוב.
וכשם שהסדר בבריאת העולם ע"י הקב"ה הוא:
א) שמיד בראשית הבריאה. ביום ראשון ובמאמר ראשון, קבע הקב"ה את מטרתה, ולאח"ז ברא את העולם על כל ברואיו;
ב) שמאידך גיסא, הרי בכל הנבראים נאמר בהם ,טוב", והיינו שה,אור" והמטרה של הבריאה נמשך והאיר בכל מאמר ובריאה פרטית בכדי שיתאימו להכוונה,
כן צריך להיות הסדר בעבודת האדם ו
4) קקושין מ, ב. ) שם לט, סע"ב.
בראשית גב
א) מיד כשניעור משנתו (בכ"י בבוקר וכמו"כ בכל שעה ושעה *) ונעשה ,ברי' חדשה":י (בדוגמת יום ראשון של הבריאה *), הנה ראשית דבר הוא קביעות המטרה -- שצ"ל קבוע ומונח אצלו (איינגעקאַרבט און אָפגעלייגט), שמטרת כל פעולותיו היא -- יהי אור"; ורק אז, לאחרי הנחה והחלטה זו, יכול הוא לגשת לפרטי עשיותיו ופעולותיו ;
ב) ונוסף לזה צ"ל השתדלות מיוד חדת, שהמטרה של ,יהי אור* תורגש גם לאח"כ, בכל שעה ובכל פרט מעסקיו ומעשיו במשך היום.
ט. והנה כמו שהוא בנידון כללות הבריאה כולה, שתכליתה היא - ,אור", כן הוא גם בנוגע לבריאתה הפרטית של (מציאות *י) החושך עצמה, שכוונת מטרת בריאתה היא
הערות
- 6. כי בכל רגע ורגע מתהוית כל ה" בריאה מחדש ממש כמו במעשה בראשית (ראה שער היחוד והאמונה בתחילתו)
- 2. ז) ילקו"ש תהלים רמז תשב. שו"ע אדה*ז מהדו"ק ס"ך ס"א. ס"ו ס"א;
- 8. להעיר מלקו"ת שה"ש ך, ד שהת" חדשות ההתהחת ומע'ב בכל יום היא ב,טובו* בחינת אור (כי טוב) שנברא ביום ראשון.
- 9. ומכיון שהאדם יכול לאמור ,אור* על ענין שבאמת הוא חשך [וע"ד מ"ש (ישעיי ה, כ) שמים חשך לאור גו] ע"ז ההוראה ,גנזו בתורה" שה,אור" שהאדם צרין לקובעו למטרת כל פעולותיו וכו' צ"ל אור שהתורה אומרת עליו שהוא אור.
- 0. שני הטעמים (המבוארים בפגים) להתהוות החושך שייכים רק ב,מציאות הד השך", ולא בהעדר האור (ראה ד"ה ויקח תרצ"ה פכ"ט) כי המציאות דחשך מכיון שהוא היפך האור ומנגדו
- 6. א) אפ"ל העבודה לבחור באור.
- 7. ב) בזה גופא שהוא היפך האור ומנגדו יש לו שיכות לאור ולכן אפשר להפכו משא"כ בהעדר האור (וע"ד המבואר בתו"ש
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשח"י. לקו"ש ח"י ע' 11
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.