385
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
5) ראה פרש"י עֶה"פ שה"ש א, ב כסופו. ובהנסמן בהערה הקודמת.
66) ובדוגמת המבואר בלקו"ת (תזריע כג, א. ובכ"מ) בפירוש מרז"ל (פסחים 44 א, וש"נ) אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, שע"י הלימוד בעוה"ז ,זוכה ללמוד ג"כ בג"ץ כוי", ויי"יל, שעדדיז הוא גם בנוגע לתורתו של משיח (ראה תניא רפליז).
6/7790
... מהו שיעור נט"י שחרית בט"ב ויוהכ"פ 1
ואף שפסק אדה"ז בשו"ע שלו סתרי"ג סב שנוטל ביוהכ"פ עד קשרי אצבעותיו, כנראח מסתפק כת"ר בהלכה למעשה, כיון שהחמיר רבנו בסידורו דנט"י שחרית צ"ל עד מקום חבור היד ,לקנה הזרוע כי עד שם הטומאה מתפשטת", וא"כ לכאורה גם בט"ב ויהכ"פ צ"ל עד קנה הזרוע.
והנה על הראי' מדין דט"ב ויוהכ"פ לשיעור נט"י שחרית -- כבר רמז במג"א ס"ד סוסק"ז (עיין במ"מ לשו"ע אדה"ז מהד"ק ס"ד ס"ז). ולכן חלקו, בנט"י שחרית כל השנה, בין לכתחילה ושעת הדחק (שו"ע אדה"ז שם. שע"ת בשם שלמי צבור. קש"ע ב, ג. משנה ברורה ד, ט. ועייג'כ בפרמיג).
אבל בכתבים -- הובא במג"א ובבה"ט -- כתבו סתם שצ"ל עד פרק הזרוע. וכ"מ קצת גם בסידור רבנו. אף שבת"ב ויוהכ"פ לד"ה נוטל רק עד קשרי אצבעותיו. כן הורה ג"כ כ"ק מו"יח אדמויר.
וראיתי הטעם (איני זוכר עתה באיזה ספר) [הגהה לאחר זמן: שוב מצאתיו במקדש מלך לזהר ח"ב קעג, א] כי ביוהכ"פ אין כ"כ שליטה לרוח הטומאה, ולכן כשניעור אינה שורה אלא עד קשרי אצבעותיוי
וְעַדיז י*ל, אשר בת"ב מפני החלישות שבקדושה אינה מתאווה כ"כ לשרות. וע"ד מש"כ בשו"ע רבנו מהדיב בסופה. ומתפשטת רק עד קשרי אצבעותיו. וטעמא דמסתבר הוא.
ועד"ז צ'"ל גם בנעילת הסנדל דאסור הן ביום הכפורים הן בת"ב.
בהנוגע ליוהכ"פ -- ראה לקו"ת שה"ש ד"ה מה יפו סס"ג. ובפע"ח שיוהכ"פ פ"ד (הועתק בנגיד ומצוה) ובסי' מהרי"ק -- באו"א קצת.
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש תקו לקו"ש ח"ט ע' 385
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשמ"ו לקו"ש ח"ט ע' 385
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.