377
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
-- ולפענ"ד כ"ז מופרך מכמה טעמים: א) אין זה כלל מסגנון הש"ס שבתחלה יחפש טעם לר"י אף דלא ס"ל כוותי' ויאמר שטעמי' מהכא, ותומ"י יאמר מימרא שעפ"ז מוכרח פי' הפכי בקרא, מבלי להעיר ולרמז על הסתירה כלל. ב) אית ד,,עבדו" קאי אכל אדם, א"כ מה מוסיף בתיבות שומשפט עמו ישראל", ואין לתרץ דבא להוסיף גם דין הצבור, דא'כ בקשה מיותרת היא, דאם משפט היחיד יהא נעשה בכ"י, פשיטא דנעשה דינא דצבורא שהוא חשוב יותר, ג) א"ת ד,עבדו" קאי אכל אדם, א"כ יהא דין היחיד קודם לדין הצבור והוי סברות הפוכות עם אידך דר"ח. ד) לעשות משפט עבדו הוא מתפלת שלמה המלך ופי' הפשוט ד,עבדו" קאי על המלך, וא"כ מה ראי' והכרח יש מתיבה זו דכל אדם נידון בכ'י -- היפך דעת דרבנן -- כיון שאדרבה אנו מוציאין את התיבה מידי פשוטה (או שאומרין, עכ"פ, דמלך וה"ה כל אדם שאין כתוב בקרא).
ועכצ"ל דהראי' לדעת ר"י דאדם נידון בכ"י הוא ממש"נ ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו, ובאחת משתי פנים: א) דלא ס"ל לר"ח לחלק בין דין דיחיד וצבור לענין נדון בכ"י, ב) מיתור תיבת ישראל. והראשון נ"ל.
ג) מביא ראי' מר' כרוספדאי אר"י ג' ספרים נפתחים בר"ה כו" -- והובא ברמב"ם להלכה -- הרי דהלכה כרבגן דנידון בר"ה.
-- הנה מפסק הרמב"ם אין ראי', די"ל דס"ל כמ"ש בס' עשרה מאמרות ובלקו"ת דאין כאן פלוגתא.
וממאמר ר' כרוספדאי אר"י אין ראי' -- גם למאן דס"ל דפליגי ר"י ורבנן, -- די"ל דיפרש כדעת תוד"ה ונחתמין דקאי בחיי עוה"ב, די"ל דבזה גם ך"י מודה, כיון דקרא דמשפט עמו ישראל - זזהו טעמי' דר"י, והא דמצלינן אקצירי ומריעי הוא בחיי עוה"זי
ד) כותב דכיון דר"מ (ר"ה יח, רע"א) ס"ל כרי'צ דיפה צעקה גם לאחר גז'ד -- מסתמא גם רי"צ ס"ל כר"מ דאדם נידון בר"ה -- דלאפושי פלוגתא (בברייתא) למה לן,
-- ולא הבנתי -- דלאפושי פלוגתא היינו באותו הענין גופא, אבל וכי משום דר"מ ורי"צ אמרו דבר אחד בענין קריעת גז"ד -- נאמר דגם לענין דין דר"ה דעותיהן שוות? ואם יש להביא ראי' מברייתא זו -- איפכא מסתברא: דפליגי בזה, דאלת"ה -- רי"צ היינו ר"מי
ה) הביא ראי' דהלכה כרבנן ממרז'ל (שם יח, א) ויחיד אימת אלו עשי"ת. - והנה אין מזה ראי' אלא שנוח לעשות תשובה בעשי"ת יותר מכל השנה כמש'נ דרשו ה' בהמצאו, ובמילא נקרע עי"ז הגז'"ד, אבל אין מזה ראי' דאין אדם נידון בכ"י, (וע'"ד יוהכ"פ שמפורש בקרא כי ביום חזה גו' -- ובכ"ז אין מזה סתירה לדעת ר"י).
וא"ו) מה שכתבתי -- דכל אלו האמוראים דס"ל דאין גז"ד של יחיד נקרע, עכצ"ל דס"ל כר"י דאדם נידון בכ"י כיון דמצלי אקצירי ומריעי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.