371
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוספות/ רייה שיחות 371 וכיון שראש השנה זה -- חל ביום השבת (ועונג) וכל השנה -- היא שנת השמיטה ושבת לה' יהא כל האמור -- מתוך מנוחת הנפש והגוף ומתוך עונג.
6."
...ובמה שהעיר והקשה על מנהגנו המובא ב;היום יום" א' תשרי תש"ד: יהי רצון שעל התפוח -- אחר הברכה וקודם האכילה.
הנה בכל ר"ה ראיתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר נוהג כן. שאלתיו אם זהו ממנהגי הנשיאים דוקא, או מנהגי כל בית רבי,. או הוראה לרבים ג"כי וענני שזהו שייך לכל, ושאוכל לפרסם הדבר -- ולכן הכנסתי ההוראה ב;היום יום".
טעם על השיגוי ממש"כ בשו"ע אדה"ז, לא אמר לי, אבל סיפר שכך הי' עושה כ"ק אדמו"ר ג"ע.
-- (והוא הדין לחידוש, ויותר גדול הוא בעיני, המועתק ב,היום יום" שם, שבהדה"נ מסיימין: של יום הזכרון. ושקו"ט בזה -- עפ"י סיפורו של כ"ק מו"ח אדמו"ר -- הרב רפאלאָוויטש מקרעמענטשוג עם כ"ק אדמו"יר נ"ע. וכ"יק אדנ"ע א"ל שזהו מעשה רב דבית רבי).
ומה שנלפע"ד בזה, ובהקדים אשר גם להמג"א רק לכתחילה יאכל ואח"כ יאמר, אבל בדיעבד לא חשיב הפסק, -- הנה במג"א על אתר (סתקפ"ג סק"ב) הביא, אשר במ"צ כתב שאומר תחילה ואח"כ אוכל. כן הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד') שכ"כ בחמדת ימים. ואין הספרים מ"צ וחמ"י תח"י לעיין בהם.
ואף שאדה"ז בשו"ע שלו פסק כדעת המג"א החולק על המ"צ, הרי
בכ"מ חזר בו ממש"פ בשו"ע, וכמו שנראה בסידורו, ובנדו"ד מוכח כן ממנהג בית רבי.
הערות
- 1. (ממכ' שלהי מרחשון ה'תשל"ג)
- 2. ועונג: שזהו ענינו דשבת וכמש"נ וקראת לשבת עונב. וראה שבת (קיח, א ושם). דב"ר הפ"ג, זח"ג רעגן א. טושו"ע או"יח ר"ס רמבי
- 3. וכל השנה . . שבת לה': להעיר מסד"ה ושבתה (בהמשך תרסיו).
- 4. כל האמור . . ומתוך עונג : ראה אור תורה (ריש פסוקים מלוקטים) עה"פ נשא לבבינו : עושים המצוה כו' רק שיהי' להקב"ה תענוג כו וככה -- תרל"ז פייב. ולהעיר מרמביים הל' תשובה פ"ח היו ואילך.
- 5. % % +
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש תקד לקו"ש ח"ט ע' 371
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.