361

שיחה טו

. . . למענתו בנוגע להערתי* בפירוש המשניות להרמב"ם דמאי (פ"א מ"ב), שמתרצה בזה, שהרי הרמב"ם העביר קולמוס ע"ז: הנה לא היתה בזה פליטת הקולמוס וכיו"ב, כ"א הפסק (בין הכתיבה והעברת הקולמוס) של כמה זמן כנראה, שהרי כל דפוסי המשניות נכנסה בהם דוקא הגירסא של המשנה הא', ונלמד פירוש המשניות באופן כזה. ולא מצאתי ע"ע מי שיעורר בדבר, ז א. שלפי גירסא האמורה דעת הרמב"ם בפירוש המשניות שלו כדעת רש'י בזה, [וכפי שיתורץ אליבא דרש"י מקרא דואכלתי חטאת היום -- מתורץ גכ להרמב"ם].

הענין שהביאני לכל האמור הוא, שלא לחלק בין ,אונן" ועמי שמתו מוטל לפניו" -- ל,אכלתי באוני", כי אף שביד החזקה מערב בנוגע לאונן, מעש"ש וקדשים ביחד וגם הפסוקים ביחד, לכאורה אין זה מוכרח כלל וכלל - שהרי מעשר שני אינם קדשים, ומה שהרמב"ם מביא כתוב באוני, הוא כידוע הכלל שמביא הדרשה הפשוטה יותר, ואז יש להתאים להמובא באחרוגים אשר אונן ואבילות אין נפגשים יחד, שאבילות מתחילה לאחרי שעברה האנינות, ז. א. בקבורה, ועלה בדעתי לאמר, שלדעת גירסתנו בפירוש המשניות** -- חלוק בזה מעשר שני שאיסוּרו מלא אכלתי באוני, משא"כ קדשים שאיסורם מאכלתי חטאת היום. ומה שלא מביא חילוק זה בפירוש ביד החזקה -- הוא ע'פ כללי הרמב"ם, שלפעמים תכופות אינו כותב דינים חדשים, כיון שלא הובאו בפירוש בש'ס.

(ממכ' יד מ"ח תשכיה)

*) נדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 522. המו"ל. **) להעיר מפי' הרא"ש (סוף מע"ש) -- אלא שי"ל דס"ל לגמרי כרש"י (גם בקדשים).

נצבים

,..ולכתבו האם יכול להיות כלי לאלקות וכו' לקיים מה שכתוב, בטל רצונך מפני רצונו, לעבוד הוי' בשמחה וכו'

ולפלא גדול -- השאלה בדבר הפשוט, שהרי כל האמור הם עיקרי ויסודי תורתנו הק' אשר תורת חיים היא, ובודאי ובודאי אשר שייך הוא לכל האמור וגם מחויב בזה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון, וכמה שכתוב ובחרת בחיים.

אלא שככל הציווים שבתורה נאמרו גם הם בלשון הבטחה לעתיד, כי הבא לטהר מסייעין אותו, והובטחנו בל ידח ממנו נדח, ולא עוד -- אפילו כשאדם מקדש את עצמו רק מעט מלמטה, מקדשין אותו הרבה מלמעלה.