359

ועוד בזה -- ,מראשית כל פרי האדמה", ולא כל ראשית. כי אין הכוונה שלא ישאר אצל איש היהודי שום דבר גשמי -- אדרבה: ישארו אצלו פירות, וגם ראשית -- פירות משובחים (דהרי צריכים ליתן ,מראשית" (מן הראשית גופא רק קצת) ושאר ה,ראשית" נשאר אצלו), ובהם צריכה להיות ניכרת הקדושה -- שהם פירות שניתנו מהם ביכורים.

והרי זוהי תכלית כוונת התורה ומצות להמשיך אלקות בדברים הגשמיים כמו שהם בגשמיותם, אשר לכן כתוב במ"ת 5 .ויתיצבו בתחתית ההר", להורות שתכלית מ"ת היא לעבוד למטה ב,תחתונים".

ד עפ"ז מובן טעם סמיכת פ' ביכורים ל;היום הזה ה"א מצוך גו"", ואדרבה מקדימים פ' ביכורים, כי בה מבואר היסוד וההתחלה של כל התורה ומצות, לידע תכלית ירידת הנשמה ואופן העבודה בזה.

ה. וכשמקיים עבודה הנ"ל, הנה נותן השי"ת שיהי' על מה להודות ובאופן של ,וענית ואמרת וכו'" בקול רם*י, באופן של שמחה וכו -- ז א. שיודה לה' לא רק על שזיכה אותו במצות ביכורים ועבודתה, כ"א יודה להי גם על זה שנותן לו כל ענינים הגשמיים בהרחבה כפשוטם.

וגם זה שהקב'"ה נותן לישראל כל צרכיהם הגשמיים בהרחבה [וכמרז"ל :3 +חי' ועוף כו' והן מתפרנסין שלא בצער כו' אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער'], הוא לתכלית הנ"ל, שבנ"י ע'י עבודתם ימשיכו בהם קדושה.

ּ עוד הוראה ממצות ביכורים :

עם ישראל נקרא כרם ה' כמש"כ 35 ונאמר יי ,כביכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם". ובאילני הכרם ישנם שרשים ענפים ופירות : שרשים הם האבות וכו', הענפים הם ראשי המטות וכו', והפירות הם הנוער [בדוגמת פירות הכרם הנולדים וגדלים באילנות].

והקב"ה נכנס הוא לכרם עם ישראל וכמ"ש ,באתי לגני אחותי כלה", ורואה פרי שבכרה, היינו ילד או ילדה שנכנסו לגיל מצות, או אחד מבן"י שנתודע מעניני התומ"צ שעד עתח לא ידע עליהם מפני סיבות שונות ומשונות -- אומר הקב"ה, מצווה ורוצה הוא, שיביאו אותו ביכורים, היינו שיחנכו את הנער והנערה לעניני התומ"צ -- עד שיביאו אותם לביהמ"ק. לתכלית השלימות, היינו לא רק שיתחיל החנוך שלו, ואח"כ יעזבו לנפשו או שימסרו למישהו אחר, אלא המתחיל במצוה א"ל גמור שיחנכו הוא עד שיביאו לביהמ"ק, לתכלית השלימות.

3) יתרו יט, יז. 4) כפירש"י שם. 5) סוף קידושין. 6) ישעי' ה, 1 זו הושע 0 2