334

. . . ומה שהעירותי* בענין הגט . . . שלפעניד צ"ל ב' גיטין ולא שעל הגט שנותן מתחילה בעידי מסירה לבד יחתמו עליו גופא שני עדים וימסרוהו עוה"פ, טעמי בקצרה:

א) הוא משום, דלכתחילה עכ"פ צ"ל האמירה לסופר והכתיבה (דשיטה ראשונה) בפני עדי החתימה וצריך שידעו מזה ולא שיהיו שם באקראי, ובאופן כת'ר, א"א שיהיו שם, כי אין לגלות להשליח מראש שיתנו הגט ב'פ. ואף שלכאו' יש לתקן זה ע'י שימנה אח"כ את הע"מ לע"ח, וכמוש'כ... אבל הנה, אף שלענין הכריתות שווה פעולת ע"מ לר"א לפעולת ע'"ח לר"מ, הנה בהנוגע לשטר הגט פשוט דפעולת ואחריות העדים החותמים על הגט היא גדולה יותר מזו דע"מ ואפי' למ"ד על מנה שבשטר הם חותמים, וא"כ בשעת האמירה והכתיבה שהם רק ע'מ גם ראיתם היא בהתאם לפ'"ז ונוגע בנדו"ד ביחוד, דיש מקום לומר דע"'ח הם מדאורייתא כיון שי"ל שאוה הבעל ע'ז, דוגמא לדבר, הטובל לתרומה טמא לקודש.

ב) כותבין הגט בשל בעל שמא תשכח להקנותו לו קודם הנתינה, וגם בנדו"ד יש חשש זה אם יתנו גט אחד ב"5 נוסף על החשש שמא לא תחזירנו לשליח אחרי נתינה הראשונה יפה יפה וביחוד כיון שאך זה עתה קבלה הגט במתנה גמורה (משא"כ בנטילת לולב שנותנים מתחילה ע"מ להחזיר).

ג) את"ל שהעיקר היא הנתינה הא' ובפעם הב' הוא רק מדרבנן מפני התנה וכו' -- נמצא שבנתינה הא' כבר עשה שטר גט זה עניגו וצ"ע וחיפוש אם יש אפשרות להשתמש בו עוה"פ בענין של גירושין. (עוד חקירה מעין זה: אם יש לגרש בגט א' ב"פ וכגון שגרשה וחזר וקדשה בו ביום), דוגמא רחוקה: קדשים משנעשה מצותן שוב אין מועלים בהם.

ד) את"ל שהעיקר נתינה הב' -- א'כ כשנותנים הגט בפעם הא' ואומר השליח שתתגרש בו בלא הע"ח וכו -- יש לדמותו לאומר יהא כחרס כו', אף שיש למצוא חילוק כמובן, ויש להאריך בכל פרט מהנ"ל ואין הזמן

גרמא, ולא באתי אלא להחעיר .. . (ממכתב א' מריחשון ה'תש"י)

-.. ב) בענין הגט -- מערער עלי על מש'כ אני שפעולת ואחריות הע'ח גדולה מזו של הע'מ. וצר לי שבהחפזו כנראה דלג בעת קריאת מכתבי על איזה תיבות. וזה לשוני שם:

,אף שלענין הכריתות שווה פעולת ע"מ, לר"א, לפעולת ע"ח לר"מ. הנה בהנוגע לשטר הגט, פשוט דפעולת ואחריות העדים החותמים על הגט היא גדולה יותר מזו דע"מ, ואפילו למ"ד על מנה שבשטר הם חותמים".

והדבר פשוט: בגט צריך לחיות ונתן שאז נעשה הכריתות, אבל קודם לזה צ"ל וכתב לה ספר כריתות, היינו שיעשה כתב שיחול עליו עניני ותוקף