328
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
והנה גילוי ב' הענינים הנ"ל -- הוא לע"ל דוקא שאז הוא אמיתית בחי' הנשואין (עיין לקו"ת סוף בי' דעל כל כבוד חופה) גילוי פנימית התורה כו' אבל תלוי הוא ע'י העבודה דתומ"צ שקודם לזה.
וזהו אשר כשמבארים בהתנאים התכלית בשישא למז"ט אומרים אשר לא יבריחו -- אור שלפנה"צ שנתצמצם ונסתלק. לא יבריחו כ"א יתגלה ונכלל בזה גם הגילוים שלמעלה מזה (עיין תקעו צ'"ד שלע"ל יהיי גילוי העצם ולא בדרך משפיע ומקבל, ולהעיר מביאור דולא תשבית ס"ג) ואל יעלימו -- אור שגתעלם בכלי, מציאות העולמות שעתה חוא מל' העלם, הנה לע"ל יהי' אחעט"ב, הנשמה ניזונית מהגוף, וד"ל.
באיוויי אשר ב"ב ממש נזכה כולנו לקיום היעוד מהרה ישמע גו קול חתן וקול בלה (עי' בי' דכל כבוד הנ"ל).
(ממכ' ח"י אדר תש"ד) ₪70
. . . ויל בדיוק לשון שטר התנאים בראשיתו ועקרו -- כפי מנהגנו מנהג בית רבינו: ראשית דבר וכו" לא זה מזו ולא זו מזה,
תיבות <;זה, זו" מורות שיכולים להראות על הדבר במוחש ממש, וכמארז"ל (סוף תענית ועוד) מראה באצבעו שנאמר כו' זה גו', ולכן למדו רז"ל (יליש במקומו מן המכילתא) מלשון הכתוב זה א-לי, וראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וישעי', כי הנביאים נתנבאו בכה -- ורק משה נתנבא בזה -- (ספרי מטות) ופי' הרמב"ם (יסוה"ת פ"ז ה"ו) החילוק שביניהם ,כל הנביאים . . רואים . . במשל וחידה . . משה רבינו . . רואה הדבר על בוריו כו'" (ונת' הענין ע'פ דא'ח בדרושי מטות בלקו"ת ועוד).
ולכן אמיתת תואר ,זה" שייך בהקב"ה והדבקים ומיוחדים בו, וכמי"ש בערה"כ (לבעהמ"ס סדר הדורות ומובא ספר זה בלקו"ת בד"ה מזמור שיר חנוכת הא' ועוד) בערך זה כל הנבראים הם משתנים מה שהי' אתמול אינו היום ומה שהוא היום אינו למחר ולא יצדק עליו לומר זה הוא אבל הקב"ה אין לפניו שינוי וכמ"ש ,אני הוי' לא שניתי" ורק בהשאלה אפ"ל ,זה" גם על השאר דברים ואפי' על זה לעומת זה, ולהעיר מלקו"ת ד"ה ראו ספ"א ד"יה חוקת סס"ב -,
ובזה מובן מרז"ל (בבא בתרא טז, ב) עשו כפר בעיקר דכתיב למה זה לי וכתוב זה א-לי ובסנה' (מב, א) כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני השכינה כתוב הכא הזה וכתוב התם זה א-לי דלכאורה הרי כמה פעמים זה כתוב בתנ"ך - ובהנ"ל מובן, ובמנחות (נג, א) יבוא אדיר . . ידיד . . טוב זה זו, זאת כו' ואינו מובן: דבשלמא בתוארי אדיר ידיד טוב יש מעלה ושבח, אבל מהו העילוי במה שקוראים זה זו זאת -, משא"כ כפהנ"ל דאינו שייך אמיתת שם זה רק בהקב"ה ובמילא גם בישראל (זו) ובתורה (זאת) כיון דישראל ואורייתא וקובייה כולא חד
- ועיין במנחות בחדאיג שדבריו - עדמיש בלקו"ת דייה חוקת הנ"ל.
והנה שיהי' בגילוי הא דהקב"ה נקרא זה וגם לכל העולם (כי בקי"ס לא הי' אלא לישראל) הי' זה בעת מ"ת, וכנ"ל במנחות, אלא שאח"כ נתגשם
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש קמב לקו"ש ח"ט ע' 328
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.