284

במענה על מכתבו השואל בזהר ח"ב,

א) דף קנו', א: בחול בשעתא דמנחה תליא דינא בעלמא ולאו איהו עת רצון, עכ"ל. ולכאורה הוא היפך מרז"ל (ברכות ו' ב.) לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה.

מובאת קושיא זו בדא"ח, בצירוף עוד קושיא ממרז"ל (ע"ז ג' ב.) ג' שעות רביעיות הקב"ה יושב ומשחק, וקוטב התירוץ הוא: עת מנחה הוא עת דין, ואם האדם מתפלל א היעו שהוא מנצח בבית דין של מעלה בעת שהגבורה שולטת, ולכן יכול לפעול גדולות, כי אין עוד מנגד, ואדרבה גם המנגד עונה אמן. משא"כ בתפלתו בשחרית, כשמדת החסד שולטת, יפעול אז בתפלתו, אבל אין זה עדיין אתהפכא, ולכן כשתבוא מדת הדין בתוקפה, כשינטו צללי ערב, אפשר שתוכל למצוא קטרוג חדש. ולכן באליהו כשהיו פוסחים על שתי הסעיפים בעיקר הדת, והוצרך לאתהפכא -- נענה בתפלת המנחה --. ותפלת המנחה מהפכת עת ישיבת בית די כי דוקא אז ישב הקב"ה ומשחק. וזהו ג"כ מש?כ בקדושת לוי ס"פ חיי שרה שבתפלת מנחה דיצחק, והנה גמלים באים, הקב"ה גומל חסד עם ישראל, וכמו שהעתיק במכתבו. גמלים דוקא, ע"פ מרז"ל (ברכות נו', ב) הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו, אתהפכא מן הקצה אל הקצה.

ויובן ג"כ בעבודה, שנתבארה מעלת תפלת מנחה, שאז הוא באמצע עסקיו בעניני העולם (דינים, בירורים, נפה"א נמצאת במיצר) ודוקא אז מפסיק ומתפלל ומתייחד עם קונו, אתהפכא מן הקצה אל הקצה. ומזה יש ראי' שמילי דעלמא לא יעבירוהו על דעת קונו, ונפש האלקית נצח, משא"כ תפלת שחרית שמתפלל קודם הליכת לעסקיו, אפשר שבצאתו לרחוב וכו' יכשל, חיו, בדרכו ויפול ממדריגתו.

ויעויין ד"ה נ"ח מצותה משתשקע תפר"ח, ד"ה לעולם יה'"א זהיר (קונטרס טיו") ועוד.

ב) מוקשה לו דהלא לילה היא זמן דינים. מענה :

אמת כן הוא שמנחה היא זמן דין לגבי הבוקר, ולילה זמן דין גם לגבי מנחה (והוא מוכח ג"כ בירושלמי שקלים פ"ה ה"ד, ועייג'יכ זח"ג רכבי א פע'יח תפלת ערבית ד' א. -- בסי' האריז"ל שם, ועוד). אבל בנדון דידן בזהר, נוגע זמן ישיבת בית דין שלמעלה, ועלמא עילאה ותתאה דא כגוונא דא הם, ואין דנין בלילה, (סנהדרין פרק ד', טושו"ע חו"מ ס"ה, ושים. אבל מילוי הפס"ד וכיו"ב -- יכול להיות גם בלילה., ואדרבה...