283
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לאחר התפלה גם זה צריך ראי' וכבר ידוע הראי' בזה מרבינו האריז"ל הובא בע'ח שער א' בתחלתו וז"ל: לא הי' חפץ בשום פזמון או פיוט מאלו שחברו האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל וכו' אשר לכן כנ"ל יש להזהר בהוספה ומקרא מלא דיבר הכתוב (קהלת ה, א) כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים, ועיין שם בפירוש האבן עזרא. ואם רוצה האדם להרבות בתפלות ותחנונים הרי יוכל להרבות באמירת תהלים וכו' דנעים זמירות ישראל...
ג) והנה כל הנ"ל -- לבד סעיף א' -- בהנוגע להוספה בתפלה בכלל ובהנוגע להי*ג עיקרים בפרט, הנה לא הובאו בסידור האריז"ל ובכמה סידורי תפלה מהראשונים וצריך עיון למצוא הראשון אשר יסדו לאמרו בכ"י, ועוד זאת אשר ידוע שכמה גדולי ישראל לא היתה דעתם נוחה ולקבוע אשר חלק מהמצות נקראים עיקריים משא"כ השאר, וגם במנין העיקריים לא הכל מסכימים עם דעת הרמב"ם שהם י"ג במספר והדברים ידועים.
ד) והנה לא נעלם ממני המובא בס' משמרת שלום בשם הרה"צ ריפ מקאריץ אשר סגולה לפרנסה לאמר בכל יום פרשת המן וי"ג עקרים בהשכמה ופשוט שעניני סגולה הנאמרים במקום פלוני וזמן פלוני אינם ענין לנוסח התפלה של כלל ישראל וגם לא תמיד הוראה זו ענינה בכל המקומות ובכל הזמנים.
דרך אגב לכשיפוצו מעינותיך חוצה הוא מענה מלכא משיחא.
, . . בהנוגע לאמירת ברכו בכל יום בבקר אחר התפלה. וכנראה כוונתו להמבואר בטור ושו"ע סי' קלג, הנה דעת רבינו הזקן מבוארת בזה ממה שלא הביא הענין בסידור אף שישנה שם ברכו השני דקבלת שבת. ועוד יותר ממנהגי בית הרב שמעולם לא נשמע ע"ד אמירת ברכו זו (ראה ג"כ שו"ע רבינו ס' סט סעי' ד' וקצות השלחן חלק א' סימן כ"ד סעי' י' וכתר ש"ט לרשייט גאגין ס"ק רמג ואף שהביא בקצוה"ש מנהג אה"ק ת"ו ע"פ הנ"ל מסידור רבינו הזקן נראה שלא סבירא לי' שהרי גם אמירת ברכו שני דקבלת שבת היא ע"פ קבלה -- עיייש בשער הכולל -- ובכ"ז הביאה ולא הביא אמירתו בכל יום). וגם זה אינו שייך לקדושת הארץ דוקא כי הרי בשערי תשובה סי' רפ"ו מביא שנהגו כן בימיו באה"ק ת"ו ובארץ מצרים ודא למודעי ע"ד מ"ש רבינו הזקן בשו"ע הנ"ל שיש להזהר ממחלוקת בזה > +.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.