281

והעושה בשאט נפש היפך הנ"ל, ומזלזל בתקני חכמים ומנהג כל ישראל ענינו מפורש במשנה גמרא וכו' ואין להאריך. (ממכ' כט טבת ה'תש"ד) 7

. . . ג) מנהגנו, שבפסוק פותח את ידיך וגו' נוגעין בתפילין של יד ואח"כ בתש"ר, ויש נוהגים לנגוע ע'י רצועת התפילין ולנשקה.

ד) הנחת תפילין דר"ת, יעיין בזה בשער הכולל, והתחלת זמן הנחתם - גיל - תלוי ברגש*.

ה) בהנוגע לק"ש במוצש"ק, -- יעיין בזה בהיום יום. ונוסף ע"ז לא שמעתי הוראות.

ו) לימוד פרקי משניות וקדיש דרבנן אחר כל תפלה, ה"ז נוגע לעילוי הנשמה, ובמילא שייך גם כשהאבל הוא לפני גיל המצות.

ז) זמן הנח"ת לפני הבר מצוה, הוא ע"ד הנחתם לאחר גיל מצות, זז א כל משך התפלה ...+ (ממכ' יב אד"ש תשי"ט) ) ראה שיחת פורים תשלנו. המו"ל.

. . . איך יש לנהוג בבית הכנסת בהנוגע לתפלה בלחש וחזרת הש"ץ, באם רק ששה לא התפללו עדיין.

נוהגים ע"פ מ"ש במג"א סימן ס"ט ס"ק ד' הובא לפסק הלכה בשו"ע רבגו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) דמתפללין בלחש ואח"כ חזרת הש"ץ בקול רם. ובמה שמציין לשערי תשובה סי' ג'יה ס'יק ט' שמעתיק דברי המג'"א וכותב עשרה במקום ששה, כנראה שטעות נפל בדפוסים הראשונים ובמקום וא"ו כתבו יו"ד, כיון שכו"כ מעתיקים דברי המג''א וכולם כותבים ששה ומפרשים הטעם מפני שהוא רוב מנין . ..

. . . ובשאלתו שע"י שהורגל להאריך בתפלתו אינו שומע קדושה מהש"ץ. ושואל אם ינהג במנהגו זה, או שיקצר בתפלתו בכדי לשמוע קדושה.

הנה מובן -- ע"פ היסוד אשר הכוונה היא העיקר בתפלה, עד שישנה גם כוונה כללית כזו שבלעדה התפלה בטלה + -- שאין לקצר בהתבוננות בתפלה ובהאריכות בה, אפילו בשביל לשמוע קדושה, והוא ג''כ מובן מפסק הצמח צדק בשו"ת שלו -- נדפסה בשער המילואים סימן יא' -- עייייש ובספרים שמזכיר:

(ממכ' יט סיון תשט"ו)

*) ראה רמב"ם הל' תפלה פ"ד. שו"ע לאדה"ז סצ'יח סוס"ב. קוא בתניא (קגד, ב), חידושי ר"ח הלוי לרמב"ם שם.

₪70