280

דרך אגב: מקור אמירת בריך שמי' הוא בזח"ב רו, א. אבל בשו"ע לא הביאו. ופליאה שגם אדה"ז בשו"ע שלו סרפ"ב אינו מביאו, אף שבכ"מ מביא את המג"א והמג"א מביא אמירת ב"ש בסרפ"ב. ואולי כתבו אדה"ז בסקליה שלא הגיע אלינו.

והנה ידוע שכמה דעות באמירת ב"ש : עיקרה במנחת שבת (רמ"ז הובא בשע"ת סתפ"ח); בשבת שחרית (מג"א שם בשם האר"י. וכ"כ בפע"ח פי"ט משבת ובש' הכוונות. ובנגיד ומצוה ומסיים : ומ"מ אין אסור לאומרו גם בחול), וה"ה במנחת שבת (ניצוצי אורות בזהר שם); נוהגין לאומרו גם בקה"ת יו"ט וחול (פרמ"ג סרפ"ב. באה"ט בשם האר"י שם. שע"ת הנ"ל). ועפ"ז יש לחלק, לדעת המפסיקיץ להנ"ל בפסוד"ז, בין בריך שמי' דשבת או יו"ט וחול, כמובן.

. . . ג) עָ'ד מנחה בעש"ק נכון הוא -- ע"פ הוראת כ"ק מו'ח אדמו"ר (שליט"א) -- שיתפללו בצבור מנחה גדולה ולא מנחה קטנה ביחידות.

ד) מה שהעירו ע"ד אמירת פסוקי דזמרה, הנה הלכה פסוקה היא (ברכות לב, א) לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל מנלן ממשה כו" ולכן תקנו לומר פסוד"ז קודם התפלה וכן כדי לעמוד בתפלה מתוך שמחה של מצוה, והובאה תקנה זו בכל ספרי הגאונים מפרשי הש"ם והפוסקים, וא"כ המזלזל באמירת פסוד"ז מזלזל בתקנה אשר נתקבלה ע"י גאוני עמודי התורה וההוראה שבכל דור ודור, אנשים אשר כל בית ישראל נשען עליהם, ומהם : רב עמרם גאון, רב סעדי' גאון, רב נטרונאי גאון, ר' משה גאון. רי"ף, ר' יונח, רש"י, רמב"ם, רשב"א, רמב"ן, סמ"ג, סמ"ק, טור, ב"י, רמ"א, ב'יח, לבוש, ט"ז, מג"א ועוד ועוד.

והא דבדיעבד התירו משום תפלה בצבור, לדלג בפסוד"ז (ודוקא ע'"'פ האופנים המבוארים בשו"ע) איגו ענין לשאלתם כלל, כיון שמפורש הטעם עיז, דפסוד"ז נתקנו בשביל התפלה שתהא ראוי' ומקובלת וע"י תפלה עם הצבור תפלתו מקובלת ודאי (וי"ל סניף לזה, דהרי הצבור בתפלתם הקדימו ואמרו פסוד"ז, והוא כולל עצמו עמהם) וכיון שהוא בדיעבד שא"א לו לקיים שתיהם (וה"ה אם א"א לו לומר אפילו ברוך שאמר וישתבח) מדלג ומתפלל עִם הצבור:

-- וכבר פסקו האחרונים שאחר התפלה יאמר כל מה שדילג מלבד הברכות דהיינו ב"ש וישתבח -

אבל לכתחילה חייב כל לאדם לזרז את עצמו בענין שלא יצטרך לדלג כלום, ופשוט.