279
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
- . . בענין דיני הפסק בפסוד"ז.
זה לשון אדמה"ז בסידורו: כשמפסיק למודים כו' וכשמפסיק לקדיש כו' ובקדושה יאמר רק כו' אבל נוסח שמוסיפין בשבת אינו מנוסח הקדושה וא"א אותו במקום שאסור להפסיק, עכ"ל.
מזה דייקתי שתים : (א) דאדה"ז משוה הסיום דמודים וההוספה דקדושה. (ב) דבמקום דאסור להפסיק א"א אותם. וא"כ גם בפסוד"ז הדין כן.
וחזק אצלי הדיוק מסיום הלשון שם: בק"ש וברכותי' כו' אבל בפסוד"ז מב"ש ועד ישתבח מותר לענות אמן -- משמע דרק בזה מחולק דין הפסק בפסוד"ז מברכות ק"ש.
(והטעם י"ל מפני שאמן הוא ג"כ כעין זמרה. עיין שו"ע רבנו סנ"א ס"ת).
ואף שמשו"ע רבנו אולי אפשר לדייק אחרת, וכדלקמן -- הרי הסידור הוא בתראי, וכידוע והובא ג"כ במשניות להצ"צ דף מו ע"ד.
ובכ"ז הי' לבי מהסס קצת, כי כמדומני, ממעט אדה"ז ביותר להביא דינים מחודשים מה שלא נמצא בפוסקים שקדמוהו, אף שלמדם מדיוקי הלשונות (וע"ד מנהגי הרי"ף והרמב"ם, כידוע בכלליהם). ויל"ע בזה בהקדמת השו"ע.
דלכן אפ"ל שגם בסידורו לא העתיק אלא הדינים -- בהפסק בפסוד"ז -- המפורשים ולא מה שדייק שיש להפסיק.
וראיתי נוהגין להוסיף הפסק לאמירת כל נוסח מודים, ודיוקם ממש"כ רבגו בשו"ע סס"ו ס"ה: כשמפסיק למודים כו' שבזה די כו' וכשמפסיק לברכו כו' ולא נוסח יתברך וישתבח כו' שאינו אלא מנהג ואפילו בפסוד"ז אין מפסיקין לאמרו עכ"ל. ומדלא כתב כן בענין מודים מדייקין דלמודים מפסיקין בפסוד"ז. -- שוב מצאתי שכ"כ בקצות השלחן להר"ח נאה ח"א סי"ח ומציין לאליי רבהי
עוד ראיתי נוהגין (אומרים שזה הי' מנהג תו"ת בפולין) לומר כל מודים וכל הקדושה. וכ"מ דעת החיי אדם כלל כ' ובדרה"ח ס"ל.
למעשה -- שאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר וא"ל אשר בפסוד"ז יאמרו כל נוסח הקדושה ומודים אבל לא אמן שמתתקבל ואילך.
אם להפסיק בפסוד"ז לאמירת בריך שמי' או לוזאת התורה -- הספרים כנסת ישראל ושו"ת פרי השדה שמזכיר לא ראיתי --.
פשיטא, כיון דאדה"ז לא הביאו בשום מקום דאין לנו חסידי חב"ד לעשות כןי
אחד מהתמימים א"ל ששמע כן בשם כ"ק אדנ"ע -- דמפסיקין לבריך שמי' -- שאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר וא"ל שאינו ושאין להפסיק.
הערות
- 1. א + *
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.