276

... א) איך נוהגים כשניעור כל הלילה באמירת: ברכת ענט"י ואלה-י נשמה -- הוראה לרבים שאין אומרים וכמ"ש בסידור אדמו"ר הזקן ומובן שאפשר לשמוע ממי שישן (הוראה בחשאי שאומרין: כן שמעתי מכ"ק מורי וחמי אד"ש).

ב) אם קוראים בתורה כשמתפללים בצבור אף אם כבר שמעו קרה"ת

-- מעולם לא שמעתי ולא ראיתי שינהגו כן. (ממכ' ט' תשרי תש"ט)

. . . ובמ"ש אודות חגירת אבנט (גאַרטל) בשעת התפילה, -- הנה אף שאנ"ש נוהגים בזה לאחרי הנשואין, אבל שכבר(?)נהג מאיזה שתהי', בזה עד עתה. צ"ע למה לו לבטל מנהגו, ואף שמוכרח כנ"ל שלא יהי' בזה בליטות, וביחוד שלא יהי' שונה משאר אנ"ש, והרי יכול לאזור האבנט מתחת לבושו העליון ואם ביטל כבר מנהגו בעבר -- הרי עכ"פ צריך להתירו בפני שלושה, וככל מנהג טוב שנהגו בו שלשה פעמים *י

ובשאלתו להטעם להתחיל לחגור אזור לתפלה רק לאחרי הנשואין. הנה אף שלא מצאתי בזה בפירוש, י"ל כיון שזהו מנהג חסידים (עיין האריכות בזה בטושו"ע או"ח סי' צא, ונ"כ), וענינו הכון לקראת אלקיך ישראל, שהוא ע'ד עטיפת טלית -- פריסו דמצוה להמשיך עליו מלכותו ית' (עיין תניא ריש פרק מא מפני הצד השוה שבהנ"ל נוהגים להתחיל בשניהם בתקופה אחת. והיא לאחרי הנשואין, וכמרומז בהנוגע לטלית בקדושין כט, ב. וי"ל עוד טעמים בזה, ואכ"מ.

בטח ינצלו ימי הפורים הבע"ל באופן המתאים ובעניני חסידות. ומובנת

*) ראה שער הכולל פמ"א (עֶר"ה) סק"גי **) משם גם מקור למנהג חסידים ללבוש כיפה תחת הכובע. ולהעיר מחולין קלח, א : כיפה כו'.

. . . למנהג כמה מאנ"ש שבחורים היורדים לפני התיבה מסרבים לעטוף טלית ועד"ז בעליי לתורה הגבהה וכיו"ב.

מיוסד האמור על הוראת כ"ק רבותינו נשיאינו (כהנדפס בהיום יום י"ט כסלו) אין הש"ץ מתעטף בטלית למנחה ומעריב, לא בשוי"ט ולא בר"ה - שמזה מובן שאין בזה פגיעה כלל וכלל בכבוד הציבור וכיו"ב, שמזה בנין אב גם בהנוגע לתפלת הבוקר אלו שאין עוטפים טלית גדול כשמתפללים בפני עצמם.