270

תפלה למשה -- אתחברותא ואתדבקותא (של התפלה ומשה, אשר כל התורה נקראת על שמו) למיהוי כחדא בחיבורא חדא .-..

. . . וחרי ידועים דברי רז"ל בהנוגע לתפלה, שזהו דברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו, ב), שמזה מובן וגם פשוט חשיבותו של כל פרט ופרט בזה. וביחוד ע"פ דיוקו של פירש"י על אתר בכוונת רומו של עולם -. שעולה למעלה. וכמובן ג"כ ממה שראשוני ראשונים דייקו בכל עניני תפלה ועד לתיבה, וכאמרם -- שהיו שוקלין וסופרין מספר מנין תיבות התפלות והברכות (טור סי' קיג).

וגדל עוד יותר ערך ציוני מקורות לעניני התפלה בתקופתנו זו, כיון שהמובא בברכות שם, שבנ"א מזלזלים בהם -- נתרבה הזלזול בדורנו דור יתום, ועושה בנוסחאית התפלה כרצונו, משנה מקצר ומדלג, ופשיטא שמתקן תפלות חדשות אשר לא שערום דוגמתם אבותינו ואבות אבותיגו,

בהיפך ממה שהוזהרנו בתוקף ובְהחלט במקרא מפורש: אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים וגו' (קהלת ה, א). יעוין שם בפירוש הראב"ע שהאריך בזה. והודיע הרח"ו בשם מורו הוא האריז"ל בהנוגע אפילו לפיוטים ולפזמונים, שאישרו רק אלה ,שנתקנו ע'ד האמת רק אלה האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דבורם בלא ידיעה כלל" (פע"ח שער א' בתחלתו).

. . והעיקר, אשר גם זה יביאם לתכלית המכוון -- להתבוננות קודם התפלה, וכמצווה עלינו: וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים. והרי פסק דין מפורש הוא: יחשוב קודם התפלה (א. לכל הפחות שלש פעמים ביום חול, וד' פעמים בשבת ויו"ט! -- הכותב) מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו (שו"ע או"ח ריש סי' צ"ח). ומיוסד הדין על דבר משנה: אין עומדין להתפלל אלא כו'/

ואז ודאי אשר בעת התפלה והתפלה עצמה תהי' מתאימה לענינה, ובלשון רש"י, כנ"ל -- תעלה למעלה ... (ממכ' ט' שבט תשי"ח)