268

. . . אם בנוסח בריך רחמנא כו' יוצאים ברהמ"ז דאורייתא? כל ג' הברכות הם מן התורה ובריך רחמנא אינו מחליף בדיעבד, אלא ברכת הזן (ברכות מ, ב). ופשוט ומוכרח גם מהא דאיבעי אולי נשים פטורות מבה"ז מפני שאינם בחלוקת הארץ בברית ותורה -- שכולם הם בברכה שני'.

וזאת למודעי, אשר כבר פסק אדה"ז (בברה"נ פי"ג ס"ד) דבנוסח הנ"ל

צריך לומר: רחמנא אלקנא מלכא דעלמא, וכדעת ר"י (ברכות רפ"ט, הובא

בט"ז ובאה"ט או"ח ר"ס רי"ט), וברכת הנהגין בסידורו בתרא הוא לגבי

השו"ע (סקפ"ז ס"ד) ששם לא כתב ,אלקנא", ,דעלמא", -- ופשוט דאין לחלק בזה בין ברכה לחברתה.

(ממכ' ט"ו תמוז תש"ט)

. . . במענה על מכתבו שכותב שסובל מזה שדבורו קודם הוא למחשבתו, היינו שאינו מיושב.

והנה כבר ידוע פתגם רבנו הזקן בעל התניא -- פוסק בנסתר דתורה -- והשולחן ערוך -- פוסק בנגלה דתורה -- על הכתוב ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם. כי הרצון והחפץ בעבודת ה' (בכלל, ולימוד התורה בפרט) הרי זה ארץ טובה וצריך להיות ואבדתם מהרה לאבד את המהירות והחפזון בזה, וללמוד בנעימה, לענג הנשמה בנועם ה' -- ראה ספר השיחות שנת ת"ש עמוד נ"ט -- וכשיתבונן בזה איזה פעמים -- בודאי יוקל עליו לתקן את הנ"ל וללמוד בהתיישבות. והשי"ת יתן לו החשק ללמוד במסירה ונתינה הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות, ולקיים את המצות בהידור ולהתחיל בעבודת התפלה. (ממכ' י' אלול תשי"ד)

. . : כידוע, תרי שליטין אינון בחיים הרוחניים של האדם: מוחא ולבא, הרגש והשכל.

מתאים לזה, הנה גם עבודת האדם לקוגו בשתי דרכים ואופנים היא: דרך התפלה ודרך התורה. התורה היא חכמתנו ובינתנו, והתפלה -- עבודה שבלב וכפי' רבינו הזקן, בעל התניא והשו"ע: אין האַרצן און מיטן האַרצן.

בכל זה, הנה, כמו בכללות הבריאה, אשר להיותה מאחדות הפשוטה, הרי מאוחדת ואחידה היא, עד שאפילו גם בחיצוניות הדברים מכירה עין המתבונן והבוחן בשיתוף והתכללות חלקי הבריאה זה מזה -