236
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בקריאה בתורה אין חשובה רק ההבנה, אלא בעיקר הדיבור, עקימת שפתיו דהוי מעשה", וכן צורת
האותיות, קלף מתאים, וכו'"**, ודוקא על ידי כך נמשך ה"מקיף בעצם" הנעלה מגילוי??.
יד. ברכה גם בגשמיות על ידי אחדות בגשמיות
אחדות זו של שמחת תורה נמשכת אחר כך לכל השנה כולה - ש"ואהבת
וזאת הברכה א שיחות 265
לרעך כמוך" יתבטא גם בענינים פשוטים, שישקיעו מאמצים עצומים ביותר כדי לעשות טובה ליהודי גם בגשמיות '?.
ועל ידי כך שהאחדות, "כולנו כאחד", קיימת גם בענינים גשמיים, מביאים לידי כך שגם הענין של "ברכנו אבינו"?* - כתיבה וחתימה טובה, שבה בודאי בירך הקדוש-ברוךהוא כל יהודי ואת כל ישראל ביחד בראש השנה וביום הכפורים - יבוא לידי ביטוי גם בדברים גשמיים, בטוב הנראה והנגלה, בבני חיי ומזוני, ובכולם - רוויחי.
(משיחות חג הסוכות ושמח"ת דשנת תשי"ד ותשכ"ה)
כו יור
הערות
- 1. שקוראין אותה בשמח"ת שלאחריהם] - כי האחדות שבסוכות ושמע"צ' (ענין הלימוד דפ' ברכה) צ"ל באופן כזה שיביא למדרגת האחדות שבשמח"ת (ענין הקריאה דפ' ברכה).
- 2. וי"ל, שזהו גם הטעם מה שבכל שה ושנה לומדים פרשה זו גם בערב סוכות - כי בערב סוכות צ"ל ההכנה להעבודה דסוכות (ובאופן כזה שתביא להגילוי דשמח"ת).
- 9. ב"מ צ, ב. וראה תניא רפל"ז.
- 0. ויש לקשר הטעם שבפנים עם הטעם שכתב הר"ן (הובא לעיל הערה 9) שהוא בכדי לחתום "בברכת משה רבינו שבירך את ישראל" - כי הכלי
- 5. להברכה, הוא האחדות, כנ"ל בפנים. וראה גם לקמן בסיום השיחה.
- 6. השייכות דענין זה ל"סוף כל המועדות" - מובן ע"פ מ"ש לעיל הערה 61.
- 1. ראה פתגם הבעש"ט בהיום יום ע' נא.
- 2. בסיום וחותם כל תפלת-עמידה. וראה תניא פרק לב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.