229
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
08 לקוטי
ולאחר ש"ממשיכים" בסוכות ובשמיני עצרת שני מקיפים אלו, מגיעים לענין של שמחת תורה, "למחר" של שמיני עצרת, שהשמחה העיקרית היא בזמן ההקפות', מלשון "מקיף", שאז נמשך "מקיף" הנעלה עוד יותר מה"מקיף" הנמשך בשמיני עצרת.
ו שלוש דרגות ב"מקל*ף"
כדי להבין זאת, יש להקדים ולבאר, שבבחינת "מקיף" יש, באופן כללי, שלוש דרגות.
כדוגמא לשלוש הדרגות, ב"מקיף" של השכל, אפשר לציין: א) אצל המבין דבר מתוך דבר* - את הדבר לפני שהוא מבין בפועל. או יותר מכך: תן לחכם ויחכם עוד** - השכל של "ויחכם" לפני שהוא ויחכם בפועל. ב) בדומה לטעם ולהגיון השכלי של ה"חוק" שבתורה, ועד לחוק של פרה אדומה, שהקדוש-ברוך-הוא אומר למשה: "לך אני מגלה טעם פרה, אבל לאחר - חוקה... ", וממשיך המדרש5 ואומר: "דברים המכוסין מכם בעולם הזה עתידים להיות צופים בעולם הבא"%.. ג) בדומה להגיון שבדברים,
וזאת הברכח א
שעל שאלת משה רבינו עליהם, הוא נענה: "שתוק, כך עלה במחשבה"".
כך גם ב"מקיף" בכללות, כמוסבר בהרחבה בכמה מקומות **:
א) מקיף קרוב. בדומה לרב שמשפיע רעיון שכלי לתלמידו, שמפני המרחק הרב שבין התלמיד לרב, קולט התלמיד רק את החיצוניות של שכל הרב, ולא את העומק והפנימיות של הרעיון. אך בכל זאת הוא חש שיש כאן עומק: אמנם, אין הוא יודע מהו העומק, אך הוא מרגיש שיש כאן עומק יותר ממה שהוא מבין.
ב) מקיף הרחוק. בדומה לרעיון עמוק ביותר הנעלה לחלוטין מ"כלי" הלומד, כך שאין הוא חש כלל שיש בכך עומק.
בכל זאת, גם רעיון זה הוא בגדר של גילוי, אלא שלגבי אדם זה, תלמיד זה - מפני ריחוקו הרב - הרי לגביו הרעיון הוא בהעלם, עד שאין הוא חש כלל בקיומו. אך לגבי אנשים בעלי הבנה גבוהה יותר, יכול רעיו זה להאיר בגילוי. וכן לגבי האנשים בעלי ההבנה הנמוכה יותר: כאשר אדם זה יזכך את כלי שכלו על ידי יגיעה
הערות
- 3. שעיקר ענינם הוא בשמח"ת (שלכן כותב אדה"ז בסידורו "לעשות ביום שמע"צ גם כן כמו בש"ת ולהקיף... הקפות כו'").
- 4. חגיגה יד, א.
- 34. משלי ט, ט.
- 5. רבה חקת פי"ט, ו.
- 6. ראה רמב"ם בסיומו: ובאותו הזמן כו' יהיו
- 6. שיחות
- 7. ישראל כו' יודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם כו'.
- 7. מנחות כט, ב.
- 8. בכל הבא להלן, ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"ב ואילך. ד"ה השמים מספרים תרס"ז (בהמשך תרס"ו) והמאמרים שלאחריו. המשך באתי לגני השי"ת פט"ז (אלא שבמאמרים אלו - מחלק מדריגות אלו לב' בחינות. עיי"ש).
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 303 לקו"ש ח"ט ע' 229
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד לקו"ש ח"ט ע' 229
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום שמחת תורה ה'תש"מ לקו"ש ח"ט ע' 229
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.