228
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
זה של "קורין וזאת הברכה" הוא רק בשמחת תורה.
ה. שמיני עצרת - "רגל בפני עצמו"
כדי להבין כל זאת, יש להקדים, שלגבי הענין, ששמיני עצרת הוא "רגל בפני עצמו" מפרש רש"י7: "שאין יושבין בסוכה".
וידועה השאלה על כך:
אי הישיבה בסוכה בשמיני עצרת אינה מפני שהוא "רגל בפני עצמו", אלא מפני שאין הוא חלק מחג הסוכות: גם אילו לא היה שמיני עצרת חג בכלל, לא היו יושבים ביום זה בסוכה, בדיוק כפי שאין יושבים בסוכה בכל שאר ימות השנה. ואם כך, קשה: כיצד רואים על ידי כך ש"אין יושבין בסוכה" בשמיני עצרת, שהוא "רגל בפני עצמו"?
ההסבר לכך הוא:
הענין שבשמיני עצרת "אין יושבין בסוכה" אינו דומה לאי הישיבה בסוכה בכל שאר ימות השנה, שאין להם שום קשר לסוכה, ואין אז בכלל מציאות של סוכה סתם, שהיא סוכה של מצוה. אלא, בשמיני עצרת יש סוכה"?, אך אין יושבין בה, כי ההשפעות הרוחניות ש"הומשכו" בסוכות, על ידי סכך
7) בסוכה מח, רע"א. אבל ביומא (ג, א), ר"ה (ד, ב) ועד"ז בחגיגה (יז, א) מפרש "שאין שם חג הסוכות עליו".
*27) וי"ל נפק"מ להלכה לענין סוכה ישנה (סוכה ט, א. טושו"ע או"ח סתרל"ו).
וזאת הברכה א
הסוכה, בבחינת "אור מקיף", נמשכות ונקלטות בשמיני עצרת5< בפנימיות. ולכן אומר רש"י, שהיותו של שמיני עצרת "רגל" מתבטא בכך ש"אין יושבין בסוכה", כי מהות החג של שמיני עצרת (מלשון קליטה"), שבה הוא נבדל מסוכות (רגל בפני עצמו), מתבטאת בעיקר": בענין של עצרת, בכך שה"מקיף" של הסוכה נעצר ונקלט אז בפנימיות '*.
מכך מובן, שהישיבה בסוכה, מדברי סופרים, ביום טוב הראשון של שמיני עצרת, היא מפני שגם אז קיימת המשכה בבחינת מקיף. אלא, ה"מקיף" הנמשך בשמיני עצרת שונה ונעלה יותר מה"מקיף" שנמשך בסוכות, ולכן הישיבה אז בסוכה היא מדברי סופרים, אשר "ערבים' עלי דברי סופרים".
הערות
- 8. ראה לקו"ת סוכות פא, ג. אוה"ת שמע"צ ע' א'תשפט. ובכ"מ.
- 9. לקו"ת שמע"צ פח, ד. צא, א. ועוד.
- 0. ושאר הענינים שבהם הוא "רגל בפ"ע", מסתעפים ממה שבו נמשכים המקיפים בפנימיות (שמתבטא בזה "שאין יושבין בסוכה").
- 4. ובזה יובן מה שאמרו "רגל בפני עצמו" גם בהפירוט דפז"ר קש"ב - אף שהוא "רגל בפ"ע לענין פז"ר קש"ב" - כי זהו עיקר הענין שממנו מסתעפים שאר הענינים.
- 1. ועפ"ז מובן מ"ש בתיב"ע פנחס (כט, לה) "תהוון בחדוא מן מטילכון לבתיכון כנישת חדוא ויומא טבא" - כי היו"ט ד"שמיני עצרת" הוא מה שממשיכים המקיפים דסוכה בפנימיות, ובאופן של קביעות (ראה לקמן סי"א) - "מן מטילכון לבתיכון".
- 2. ע"ז לה, א ופרש"י שם. וראה תו"א נב, סע"ד ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.