227
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
106 לקוטי ומובן, שהוא נבדל מימי הסוכות?, ולא רק משמיני עצרת.
וכיון שכאמור לעיל אין קוראים בשמחת תורה את "וזאת הברכה" מפני שהוא יום טוב שני של שמיני עצרת, המהווה המשך לסוכות, אלא מפני המהות המיוחדת שיש ב"שמחת תורה" בפני עצמו, שבה הוא נבדל מסוכות = יוצא, לכאורה, שימי הסוכות, וכן שמיני עצרת, אינם קשורים לפרשת "וזאת הברכה".
ד. הלימוד של "וזאת הברכה" קשור גם לסוכות
בכל זאת רואים, שבלימוד היומי של חומש עם פירוש רש"י (כפי
וזאת הברכח א
התקנה הידועה ללמוד בכל יום את הפרשה המתאימה לו מבין שבעת החלקים של פרשת השבוע: ביום ראשון - מתחילת הפרשה ועד "שני", ביום שני - עד "שלישי", וכדומה), לומדים< בכל יום מימי הסוכות, וכן בערב סוכות, ובשמיני עצרת, בכל שנה ושנה, בלי תלות בימי השבוע שבהם הם חלים - את פרשת ברכה5. ומכך מובן*, שבפרשה זו רמוזה גם המהות של סוכות ושל שמיני עצרת, ולא רק של שמחת תורה.
בכך אין סתירה לנאמר "למחר קורין וזאת הברכה", שמכך מוכח, כדלעיל, שקריאת "זאת הברכה" קשורה לענין של שמחת תורה הנבדל משמיני עצרת ומסוכות - כי בפרשת ברכה, כבכל הפרשיות האחרות בתורה, יש שני ענינים: (א) כפי שהיא באופן של לימוד, וענין זה של "וזאת הברכה" קשור גם לשמיני עצרת ולסוכות, וכן לשמחת תורה, שאז לומדים, כנהוג, מפרשת היום שבו נמצאים ועד לסוף הפרשה. (ב) כפי שהיא באופן של קריאה בתורה, וענין
הערות
- 1. ובסדור אדה"ז ב"סדר הלל" - "ט' ימים דסוכות"), י"ל שזהו מצד ענין יו"ט שני דשמע"צ שבו, אבל לא מצד הענין ד"שמחת תורה".
- 2. שזהו ההפרש בין "שמחת תורה" ל"אחרון של פסח", כי השם "אחרון של פסח" עם היות שמורה* שיש בו ענין מיוחד שאינו בשביעי ש"פ (כמבואר בארוכה בשיחת אחש"פ תשכ"ה) - הרי שם זה עצמו "אחרון של פסח" מורה שהוא שייך לכל ימי הפסח (ורק שנבדל מהיו"ט דשביעי ש"פ). משא"כ הענין דשמח"ת, נבדל מסוכות, כבפנים.
- 3. ומה שבטור ושו"ע סתרס"ט נאמר הלשון "תשיעי" - י"ל, שקאי בעיקר (לא א"קורין כו'" כ"א) א"מתפללין כמו בליל שלפניו ומקדשין כו'", שזהו (גם) מצד ענין שמע"צ שבו (כבכל יו"ט שני).
- 4. *) עוד יותר מהשם "שמיני של פסח" (ראה שוה"ג הב' להערה 14) - כי "שמיני" שייך יותר לשביעי מאשר לששי וכו', משא"כ "אחרון ש"פ" שפירושו אחרון של (כללות ה)פסח.
- 4. ראה פתח דבר ל"מורה שיעור". היום יום ע' צב ואילך.
- 5. וכן גם בהדין ד"חייב להשלים פרשיותיו עם הצבור", הרי מכיון שהתחלת פרשת וזאת הברכה קוראין בשבת שלפני סוכות (ולפעמים - בשבת שלפני יו"כ), הרי מ"יום ראשון ואילך" שלאחרי שבת זה "נקרא עם הצבור" (ראה שו"ע אדה"ז סרפ"ה ס"ה).
- 6. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 131 הערה 2
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י לקו"ש ח"ט ע' 227
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 227
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.