225
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
וזאת הברכה
א. "למחר קורין וזאת הברכה"
כאשר מונה הרמב"ם' (וכן הרי"ף2 והרא"ש') את הפרשיות הנקראות במועדים, הוא מצטט, לגבי הקריאה של היום האחרון של סוכות, את דברי הגמרא?: "ביום טוב אחרון קורין כל הבכור... ולמחר קורין וזאת הברכה" - בשונה מכל שאר הימים השניים של החגים, שלגביהם הוא אומר "ביום טוב שני" או "בשני", ואפילו לגבי היום האחרון של פסח, שלגביו אי אפשר להתבטא במלים "ביום טוב שני", כי מילים אלה מורות על היום השני של פסח, הוא אומר "ובשמיני"", ולא "למחר", כנאמר בגמרא*.
מכך מובן, שהקשר של "זאת הברכה" לשמחת תורה אתו מפני היותו יום טוב שני של "שמיני עצרת", אלא מפני היותו היום שהוא "למחר" שמיני עצרת, כלומר, היום שלאחר שמיני עצרת.
בכך אין מובן: הסיבה לקריאת התורה, בפרשת ברכה, ביום זה היא
היותו יום טוב שני של שמיני עצרת. ולכן, בארץ ישראל, שבה אין "ספיקא דיומא", וחג שמיני עצרת הוא יום אחד בלבד, אין קוראים בתורה, בפרשת ברכה, ביום שהוא "למחר" של שמיני עצרת. ואם כך, כיצד אפשר לומר, שבחוץ לארץ קוראים "וזאת הברכה" ביום זה משום שהוא "למחך" שמיני עצרת, ולא מפני היותו יום טוב שני של שמיני עצרת?
השאלה אף קשה יותר: בארץ ישראל, שיש בה יום חג אחד בלבד, קוראים בשמיני עצרת את "חזאת הברכה"?, ולא את "כל הבכור", כבכל החגים האחרים שבהם קוראים שם את הקריאה של יום טוב הראשון*. מכך מוכח, לכאורה, שעיקר הקריאה של שמיני עצרת היא "וזאת הברכה"*. ואם כך, צריך היה להדגיש יותר לגבי קריאה זו בחוץ לארץ, שקוראים אותה בשמחת תורה, כיון שזהו יום טוב שני של שמיני עצרת,
ואילו למעשה, בכל שאר הקריאות
הערות
- 1. הל' תפלה פי"ג ה"ח ואילך.
- 2. מגילה פרק בני העיר סי' אלף ק'.
- 3. מגילה שם סי' יו"ד.
- 4. מגילה לא, א.
- 65. ומה שברי"ף ורא"ש שם כותב "למחר" = ראה שוה"ג הב' להערה 14.
- 6. מגילה שם. אבל ראה להלן הערה הנ"ל.
- 7. שם סתרס"ח ס"ב.
- 8. עיין שו"ע או"ח סתפ"ח ס"ג. ת"צ ס"א. תצ"ד ס"א וב'.
- 9. ומה שבחו"ל קוראין אותה ביו"ט שני דשמע"צ, היינו לפי שהשייכות ד"וזאת הברכה" לשמע"צ הוא "לפי שהוא טוף כל המועדות" (ראה ר"ן לרי"ף שם), ולכן בשמע"צ עצמו - קוראין פ' זו ביום העני שבו, בכדי שחתימת המועדות תהי' "בברכת משה רבינו שבירך את ישראל".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.