219
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מאפשרות להבל העליון להגיע לגוף האדם; ולאחר מכן הוא מבאר מה גורמות העבירות בדרגה של "יעקב חבל נחלתו", בדרגה שכבר ירדה לגוף - שעל ידי העבירות נגרם ניתוק בהתקשרות.
4 בערב ראש השנה - חיות העולם מחיצוניות ספירת המלכות
כדי להבין שלש דרגות אלו שבנשמת האדם - עולם קטן", כדלעיל (בסעיף ד'), יש להבין תחילה דרגות אלו ב"עולם גדול":
על ראש השנה (שממנו אנו באים) נאמר בגמרא*, שהקדוש-ברוך-הוא אומר לישראל "אמרו לפני... מלכיות כדי שתמליכוני עליכם... ובמה, בשופר".
מדוע יש להמליך את הקדוש-ברוךהוא למלך בראש השנה, והרי הוא כבר מלך לפני כן? על כך נאמר בתורת החסידות", שבערב ראש השנה עם חשיכה"? עולה ספירת המלכות
ומסתלקת למעלה, ולכן צריכים בני ישראל בראש השנה לגרום לכך שהקדושר-ברוך-הוא ימלוך מחדש.
שואלים על כך":: חיות וקיום העולם היא מספירת המלכות, וכיון שבערב ראש השנה עם חשיכה ספירת המלכות עולה למעלה ויורדת רק בשעת התקיעות ואמירת פסוקי מלכיות וכו', כיצד מתקיים העולם בראש השנה לפני שישראל תוקעים בשופר?
על כך מוסבר':, שבראש השנה עולה ומסתלקת רק פנימיות המלכות (כלומר, התענוג והרצון שבמלכות), וחיות העולמות אז היא מחיצוניות המלכות. כאדם העושה מלאכתו בהיותו "עיף ורפה ידיים במלאכתו" בלי תענוג בה?.
ח. כיצד מתקיים העולם בראש השנה שחל בשבת!
אותה שאלה נשאלת3 גם לגבי שבת: כיון שבשבת הקדוש-ברוך-הוא שובת ממלאכת שמים וארץ, כיצד קיים העולם בשבת? על כך משיבים3, שבשבת שובת הקדוש-ברוך-הוא רק מעשרה מאמרות, מהדיבור, חיצוניות המלכות, וחיות העולמות בשבת היא על ידי המחשבה, פנימיות המלכות.
הערות
- 7. תנחומא פקודי ג. וראה אדר"נ פל"א. לקו"ת במדבר ה, סע"א. ועוד.
- 8. ר"ה טז, א. לד, ב.
- 9. לקו"ת ר"ה נח, ב"ג (בענין ביאור מרז"ל "שתמליכוני"). וראה גם אגה"ק סי"ד. לקו"ת שם נג, ד. נד, סע"ד. ועוד.
- 0. ד"ה שה"מ ממעמקים תש"ג בתחלתו. ובכ"מ. וראה גם אגה"ק שם (קכ, ב) "מסתלק לשרשו בכל ערב ר"ה"; "מסתלק בערב ר"ה". אבל לקמן שם (קכא, רע"א) ש"מסתלק בליל ר"ה" ובלקו"ת שם: "בתחילת ליל ר"ה".
- 5. האזינו ג שיחות -
- 1. ד"ה טוב טעם תש"ג פט"ו. ובכ"מ.
- 2. סדור שער התקיעות (רמו, ב ואילך).
- 3. לקו"ת ש"ש סו, ג. ד"ה טוב טעם שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.