216

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ואין מובן: מצד הענין של "ויפח" יוצא, ש"עונותיכם מבדילים" גורמים לכך ש"הבל העליון" לא יגיע מלכתחילה אל האדם שלמטה, כ"אדם הנופח לאיזה מקום", שכאשר יש דבר שחוצץ ומפריד, הרי "אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום". ואילו מצד הענין של "יעקב חבל נחלתו" יוצא, שהעבירות מנתקות את הקשר, ולא שמלכתחילה הן אינן מאפשרות את הקשר?

הבדל נוסף: בענין של "יעקב חבל נחלתו" מבאר אדמו"ר הזקן (כאמור לעיל בסעיף ב'), שעל ידי איסור כרת ניתק החבל כולו, ו"בשאר עבירות שאין בהן כרת" ניתק רק החבל הדק. ואילו מצד הענין של "ויפח" יוצא, שכל עבירה, בהיותה דבר חוצץ ומפריד, אינה מאפשרת לחלוטין להבל העליון להגיע, כפי שמובן מהמשל על האדם הנופח, שכאשר יש "דבר חוצץ ומפסיק", אף אם החציצה היא מזערית - רק "איזה דבר":, הרי "אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום"?

ד. שלש דרגות בקשר של הנשמה אל שרשה

מכל האמור לעיל מובן, ששלשה ענינים אלו באגרת התשובה - הענין של "ויפח...", שעל ידי עבירה החוצצת אין ההבל מגיע מלכתחילה; הענין של "יעקב חבל נחלתו", שעל ידי העבירות ניתק חבל ההמשכה; והענין של "יעקב חבל נחלתו" ש"על ידי מעשיו הרעים..." מושך האדם גם את ה"ראש שלמעלה" להיכלות הסטרא אחרא - הם שלש דרגות שונות:

הענין של "ויפח", הוא בדרגת הנשמה שצריכה להיות נמשכת תמיד מדרגת ההבל העליון - ולגבי דרגה זו, כיון שצריך תמיד את ה"הבל הנופח", הרי גם עבירות שאין בהן כרת, בהיותן דבר חוצץ ומפריד, אינן מאפשרות להבל העליון להגיע אל גוף האדם;

הענין של "יעקב חבל נחלתו", שעל ידי העבירות ניתק חבל ההמשכה, הוא בדרגת הנשמה שלמטה, שהקשר בינה לבין שרשה אינו באופן של המשכה תמידית מחדש, אלא כחבל, שקצהו שלמטה כבר נמשך מראשו שלמעלה, ועתה שני הקצוות קשורים ביניהם באופן כזה, שהנשמה שלמטה אינה "ראש" בעצמה, אלא היא "קצה" של הנשמה שלמעלה,

- ולגבי דרגה זו, כיון שניתוק הקשר עקב העבירות הוא על ידי פעולה, שהעבירות יוצרות ניתוק (בשונה מהדרגה של "ויפח", שבה עקב העבירות אין ההבל העליון מגיע

הערות

  1. 2. ומה שבנמשל משמיט תיבת "איזה" הוא
  2. 2. [לא לפי שדוקא מחיצה עבה (איסור כרת) חוצץ ומפסיק - שהרי (א) א"כ, גם בהמשל לא הי' צריך לכתוב "איזה דבר" (מכיון שבזה אינו דומה להנמשל). (ב) כותב מפורש "עתותיכם היו מבדילים" (עונותיכם סתם) - כי אם]
  3. 3. לפי שלפניו ית' עונותיכם (איזה עונות שיהיו) מבדילים אבל לא "שום דבר (אפילו היותר עב) גשמי ורוחני" (אף שהי' סברא לומר, שגם הם חוצצים).
  4. 4. האזינו ג
  5. 5. שיחות

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 216
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 216

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.