207

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

214 לקוטי ג. מדוע חייב צדיק גמור לבכות!

לגבי הבינוני, אפשר היה להסביר זאת: אמנם, הבינוני "לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם"א, אך כיון שהרע אשר בו בחלל השמאלי עדיין "בתקפו כתולדתו" ו"לא נדחה כלל ממקומו"א, ובמיוחד, כיון שעלול לצוץ במחשבתו הרהור רע, אלא שהוא דוחהו מיד<, לכן נדרשת ממנו התעוררות בתשובה על כך. ואם מצב זה, שיש רע בקרבו, אינו מעוררו עד כדי בכי בעשרת ימי תשובה, הרי "אין נשמתו שלימה".

וכן אפשר להסביר אף לגבי צדיק שאינו גמור, כיון שאף הוא עדיין לא התנתק לחלוטין מהרע שבו, אלא שנשאר בו כה מעט, עד שהרע "בטל במיעוטו וכלא חשיב"'*.

אך הביטוי "כל מי שאינו בוכה..." כולל גם את הצדיק הגמור, עד שהדברים קשורים אף לארז"ל,

האזינו א

כדלעיל, ולכן אין מובן: מדוע הוא מוכרח לבכות בעשרת ימי תשובה?

מובן, שצדיק גמור יכול להתעורר בבכיה של תשובה, כמסופר בגמרא על רבי יוחנן בן זכאי, שלפני פטירתו בכה. על ש"איני יודע באיזו (דרך) מוליכין אותי": מפני מדת הענוה וכדומה יכול גם צדיק גמור להיות במצב של "איני יודע..." בהערכתו את עצמו, ובהחשיבו את עצמו הרבה פחות ממצבו האמיתי:. יכול הוא לחשוב, שלא מילא את תפקידו כראוי5, ועקב כך להתעורר בבכי של תשובה.

אך השאלה היא: מדוע הוא יהיה חייב לבכות? יכולים להיות צדיקים גמורים, שאינם טועים בהערכת מצבם"*, ואדרבה: "הדרך האמיתי (בעבודה) הוא שצריכים לדעת מהות עצמו... ובמעלות עצמו"5, ויודעים את מעלותיהם לאמיתתן - ועל מה הם יבכו?

ד בכי של שמחה ובכי של מרירות

אדמו"ר הזקן מסביר בלקוטי תורה% לגבי "מי שאינו בוכה בראש השנה ויום

הערות

  1. 6. תניא רפי"ב.
  2. 7. שם (יז, א). פי"ג (יח, א).
  3. 8. שם פי"ב (יז, ב).
  4. 9. אין להקשות גם בנוגע לבינוני, מכיון שאי"ז תלוי בבחירתו* - מהו"ע התשובה? - שהרי כ' בתניא פי"ד: ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך, וממשיך: אף כו' אעפ"כ כו' ותתקיים בו באמת השבועה שמשביעים תהי צדיק.
  5. 0. תניא פ"י.
  6. 6. *) ראה תניא פי"ד פכ"ז וריש פל"ה, שאפשר שיהי' כל ימיו במלחמה זו "כי אולי לכך נברא". ושם (פכ"ז), שלכן "אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו".
  7. 1. ברכות כח, ב.
  8. 2. ראה לקו"ת מסעי צ, ג: שריב"ז שאמר איני יודע היינו מפני גדול ענוותנותו. עיי"ש.
  9. 3. דאל"כ, גם כשטועה כו' אי"ז שייך לתשובה ובכי' כפשוטן (ראה לקמן סעיף ז'), ומכ"ש שלא יירא שמא ידונו אותו לגיהנם.
  10. 4. ראה לעיל ע' 93 הערה 23.
  11. 5. היום יום ע' קז.
  12. 6. תצא לז, ד. וכ"כ שם לו, ג (אלא ששם או שולל הענין דמרה שחורה. וראה לקמן הערה 41).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.