204
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
האזינו
א. "קרוב לארץ' לאחר "קרוב לשמים"
נאמר בספרי, שמשה רבינו היה "קרוב לשמים"' ו"רחוק מן הארץ". ולכן הוא אמר? "האזינו השמים... ותשמע הארץ": לגבי השמים מופיע הביטוי "האזנה" המצביע על קירוב, ולגבי הארץ מופיע הביטוי "שמיעה" המביע ריחוק.
כך גם מוסבר בספרי מדוע אמר זאת ישעיהו בסדר הפוך: "שמעו שמים והאזיני ארץ"3 - שמיעה לגבי השמים והאזנה לגבי הארץ - כי ישעיהו היה "רחוק מן השמים" ו"קרוב לארץ"י.
יש להבין: = "האזינו השמים... ותשמע הארץ" הוא פסוק בתורה (מלשון הוראה"), כלומר, יש בו הוראה לכל אחד ממקבלי התורה, שכל יהודי% צריך להיות "קרוב לשמים" ו"רחוק מן הארץ", ותמוה: אם ישעיהו, "הגדול שבנביאים"? היה "רחוק מן השמים
וא"כ מובן שוהו למעלה מ"כי ה' דבר" דישעי' שנבואתו היתה מבריאה (סדור עט, א. ביאוה"ז וכו' שבהערה 7. ועוד).
65 זח"ג נג, ב.
ואי"ז סותר ל"ולא קם עוד נביא בישראל כמשה" (ברכה לד, י. וראה בארוכה רמב"ם הלכות יסוה"ת פ"ז ה"ו. פיה"מ ריש פרק חלק יסוד הז'. מו"נ ח"ב פל"ה) - כי הכוונה ב"גדול שבנביאים" הוא, להנביאים ש"כולן אין רואין .. אלא בחלום וכו'" (רמב"ם שם ה"ב ואילך), שגם ישעי' הוא מסוג זה ורק שהוא ה"גדול" שבהם. משא"כ משה - אינו מסוג זה כלל. ועפ"ז מובן לשון הרמב"ם שם: "וכולן כו'" - כי נבואת משה היא מסוג אחר.
ולהעיר מהידוע (שעה"ק להרח"ו ח"ג ש"ו - הובא בתו"א ס, ב. לקו"ת במדבר ב, ב. שה"ש כח, ג. וראה אגה"ק סי"ט) שנבואת משה היא מאצילות, משא"כ ישעי' גדול שבנביאים נבואתו מבריאה, בן כרך (ביאוה"ז לאדמוה"א לט, סע"ד. עט"ר מא, א. אוה"ת תרומה ע' א'שעא. ועוד) - והרי אצילות "מרומם ונשגב מבי"ע" (לקו"ת שה"ש ד ד. ובכ"מ), ועד ש"המציאות דכללות כל העולמות נבחן (רק) בג' בחינות" (ראה אוה"ת בלק ע' תתקסב. ע' תתקעט ואילך).
הערות
- 1. כ"ה בספרי כאן. ובתיב"ע ות"י כאן. וראה גם זהר פרשתנו רפו, ב.
- 2. בתנחומא כאן: "כיון שאמר משה את התורה בשמים הי" (וגם בנוגע לישעי', הל' בתנחומא הוא "שה" בארץ", ולא "קרוב לארץ" כבספרי וכו'). וי"ל, שמשה מצד עצמו ה" "קרוב לשמים", וכשאמר את התורה - הי" בשמים.
- 2. ריש פרשתנו.
- 3. ישעי' א, ב.
- 4. באוה"ח כאן, וכ"ה באברבנאל כאן (סד"ה והדרך הב'), שהאזנה מורה על ריחוק יותר משמיעה. ומה שמשה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ וישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ - אף שבודאי הי' משה נעלה מישעי" - כי בנבואת ישעי' שם נאמר "כי ה' דבר", משא"כ במשה נאמר: "ואדברה"; "אמרי פי".
- 6. אבל בזהר שבהערה 1 (וראה להלן הערה 12), ש"אדברה גו' אמרי פי" דמשה הוא נעלה יותר מבחי' "כי ה' דבר" דישעי'. עיי"ש. וראה לקו"ת שה"ש (כ, ג), ש"מפי עצמו" דמשה "הוא מז"א דאצילות .. שמשם הי' שרש נבואתו והשגתו",
- 6. ובפרט ע"פ הידוע בענין לימוד האזינו ע"י כאו"א כו' (ראה סה"ש תש"א ס"ע 56. ס' התולדות מהר"ש. ע' 74. ס' הזכרונות פכ"ט* ממהר"ל מפראג בזה).
- 7. ילקוט ישעי' רמז שפה.
- 9. *) וכן צ"ל בהערה בסה"ש שם.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 20 לקו"ש ח"ט ע' 204
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ט ע' 204
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.