202
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
"חכמי ישראל", כלומר, לפי שיטותיהם בדרכי החכמה, כדלהלן.
י. הפרטים קשורים לכלל
ההסבר של "ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'" בפנימיות הוא:
בלוחות היו כל עניני התורה באופן כללי, ובספר התורה הם מפורטים. וכיון שכל דבר, כאשר הוא מתבטא בפרטים, מצטמצם אורו ונחלק בין הפרטים הרבים, לכן מופיע הציווי "ושמתם אותו מצד ארון ברית ה", שהפרטים (ספר התורה) יהיו קשורים לכלל (ללוחות).
ועל כך היא המחלוקת בין "חכמי ישראל" - רבי מאיר ורבי יהודה - עד כמה צריכים הפרטים להיות קשורים לכלל:
רבי מאיר סובר, שפרטי הרעיון שהרב מעביר לתלמיד, למרות שאכן הרב אינו יכול להעביר לתלמיד את נקודת הרעיון כפי שהיא אצלו, אלא הוא צריך לפרטה*, אך הפרטים
צריכים להיות באותה דרגה של נקודת הרעיון, כי כאשר ייצאו הפרטים מאותה נקודה, יאבדו העוצמה והריבוי של האור,
ולכן הוא סובר, שספר התורה (הפרטים) היה מונח בתוך הארון - באותו מקום שבו היו הלוחות (הכלל).
ואילו רבי יהודה סובר, שכדי שהתלמיד יקלוט את הרעיון, צריך הרב להעביר זאת באופן שהפרטים ייצאו מדרגת הנקודה. אך ההשפעה צריכה להיות באופן, שגם לאחר שייצאו הפרטים מתמצית הרעיון, יורגש בהם שאין הם עומדים בפני עצמם, אלא הם נובעים מהנקודה.
ולכן סובר רבי יהודה, שספר התורה היה מחוץ לארון, אך היה בכל זאת מונח במדף שהיה בולט מן הארון.
זהו ההסבר בפנימיות לכך שרש"י מקדים את הפירוש "דף היה בולט... "*, כי שיטתו של רבי מאיר, שהפרטים צריכים להיות באותה דרגה של הכלל, אפשרית רק ליחידי סגולה,
הערות
- 3. ראה רש"י משפטים כד, יב: כל תרי"ג מצות בכלל עשה"ד הן (וראה גם בעה"ט יתרו כ, יג). וראה גם רש"י (ומס' שבת) שבסוף הערה 6.
- 4. וגם ר"מ - אף שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו (ראה לקמן בסוף הסעיף) - השפיע פרטים ולא רק הנקודה, שהרי הי' מאיר עיני חכמים (עירובין יג, ב), אלא שה"אור" (הפרטים) שהאיר ר"מ, ה" באותו המקום והמדריגה של העצם (הנקודה).
- 3. וראה סה"מ תקס"ב ס"ע רפ, שמביא דוגמא לענין ה"גילוי" - שגדר הגילוי הוא שהוא באותו המקום של ההעלם (ולא כ"התפשטות" שהיא מחוץ להעצם) - מענין "מאיר עיני חכמים בהלכה".
- 4. [משא"כ משלי ר"מ (אשר רבים היו = משנה
- 5. וילך ג שיחות -
- 6. סוף סוטה. סנה' לח, סע"ב) הרי ענין המשל הוא דוקא ב"מקום" אחר - ראה תו"א יד, ב"ג. ובכ"מ].
- 5. ואף שבפשטות הוא לפי שא"א לבו"ד לכתוב שני ענינים בבת אחת כנ"ל, הרי
- 8. - נוסף לזה שמכיון שכל עניני התורה [ובכלל זה - גם סדר הפירושים שברש"י] הם בדיוק, ודאי הוא (ובמכ"ש מזה שאפילו הענינים שבעולם אינם בדרך מקרה ח"ו) שמה שפירוש אחד כתוב קודם להשני הוא לפי שב(פנימיות הענינים עכ"פ) פירוש זה י₪ לו איזו קדימה במעלה -
- 9. ובפרט בנדו"ד, שרש"י משנה את הסדר של שתי הדיעות מהסדר כמו שהן שנויות בבבא בתרא - צ"ל סיבה וטעם על זה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 202
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.