200
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שהלויים, בני קהת, נשאוהו?. ומכך מובן, שהציווי "ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'", המופיע בהמשך לכך ובאותו ניסוח מורחב כבפסוק הקודם, מתייחס אף הוא לאותו ארון שעשה בצלאל.
זי דעות שונות לגבי גודל הארון
לאחר כל זאת מתעורר אצל התלמיד שאלה:
מובן?, שמדות הארון - אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו - תלויות במדות הדברים שהיו מונחים בן*.
ואם כך יוצא, שהמחלוקת בין חכמי ישראל, אם ספר התורה היה מונח מחוץ לארון או בתוכו, תרבה במחלוקת, ותגרור מחלוקת נוספת: לפי הדעה שספר התורה היה בתוך הארון, ייצא, שהלוחות היו קטנים הרבה יותר מהארון, ואילו לפי הדעה שספר התורה היה מחוץ לארון, יוצא, שהלוחות היו גדולים הרבה יותר - כמעט כמדות הארון.
כדי לשלול טעות זו מהתלמיד, מציין רש"י שהמחלוקת מופיע ב"בבא בתרא". כאשר יעיין שם התלמיד, הוא ימצא, שלפי שתי הדעות היו הלוחות באותו גודל, ובכל זאת גם לפי הדעה שספר התורה היה מחוץ לארון, לא נותר מקום ריק בארון, כי לפי דעה זו היה הארון קטן יותר. כפי שנאמר שם בגמרא, שרבי מאיר, הסובר שספר התורה היה מונח בתוך הארון, מבאר את "אמתים וחצי... ואמה וחצי..." - "באמה בת ששה טפחים", ואילו רבי יהודה, הסובר שספר התורה היה מחוץ לארון, אומר "באמה בת חמשה טפחים".
ח. המקור ב"בבא בתרא" מתאים לפשט
לפי האמור לעיל מובן, מדוע מציין רש"י דוקא את המקור ב"בבא בתרא", למרות שמחלוקת זו מופיעה גם בתלמוד הירושלמי (פעמיים - במסכת שקלים<, ובמסכת סוטה*) ובמדרש?, וגם שם נאמר שרבי מאיר ורבי יהודה נחלקים גם לגבי גודל הארון:
כי לפי החישובים שבתלמוד הירושלמי ובמדרש היה נפח הארון מלא, לפי שתי הדעות<, בלוחות
הערות
- 1. במדבר ד, טו.
- 2. והרי אפילו בדרך הש"ס והמדרש (ב"ב שם. ירושלמי שם. במדב"ר פ"ד, כ) מפרש מדות הארון לארכו ולרחבו בקשר למדות הלוחות. וראה גם ראב"ד. (הובא בשטמ"ק לב"ב שם) שמוכיח שהלוחות הי' רחבן ששה מזה ש"צוה המקום למשה לעשות לו ארון רחב... ואם לא היו רחבות אלא שלשה טפחים, כל הרחב למה".
- 3. תרומה כה, *.
- 4. אבל אין לומר שהטעם למדת אורך הארון הוא בכדי שיהיו שני בני אדם יכולין להלך בין הבדים (ראה רש"י שם, יב) - דלוה מספיק אמתים וכמו השלחן שהי' אמתים ארכו (ורש"י שם שולל (מדת) רחבו - היינו אמה וחצי).
- 5. וילך ג שיחות 0
- 5. פ"ו ה"א.
- 6. פ"ח ה"ג.
- 7. במדב"ר פ"ד, כ. וראה גם ברייתא דמלאכת המשכן פ"ו.
- 8. בנוגע לירושלמי י"ל עוד טעם - כי שם "כמין גלוסקיית כו'" (כנ"ל הערה 9). משא"כ במדרש שם "דף אחד הי' יוצא מן הארון כו'".
- 9. בברייתא דמלאכת המשכן שם ובבמד"ר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.