197
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מוצא רש"י את ההכרח להסביר, שהמשמעות של "מצד ארון" היא "בתוך הארון... מצד הלוחות", שהיא ההיפך מפשט הפסוק?
ב. שני הפירושים "שקולים"
כבר הוסבר פעמים רבות, שכאשר רש"י מציין בתחילת פירושו על פסוק מסויים, לפני הפירושים עצמם, שיש כאן שני פירושים (או יותר), בכוונתו להדגיש, שהפירושים "שקולים" (בשונה ממקומות אחרים, שבהם הפירוש הראשון של רש"י הוא העיקרי (ולכן הוא מובא ראשון), כי הוא מתאים יותר לפשט). אלא, כיון שבלתי אפשרי לכתוב את שני הפירושים בבת אחת, לכן הוא מקדים אחד מהם.
כך גם בפירוש רש"י זה, שבהוסיפו בפירושו, כהקדמה, "נחלקו בו חכמי ישראל", הוא מתכוון לומר, שהפירוש "מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון" אינו רחוק מדרך הפשט יותר מהפירוש, שספר התורה היה מחוץ לארון.
ולפי זה תמוה יותר: אף אם רש"י רוצה להביא גם את הפירוש "מצד הלוחות..." מסיבה כלשהי - כיצד ייתכן לומר שפירוש זה מתאים כמו הפירוש "דף היה בולט מן הארון מבחוץ...", כאשר המשמעות הפשוטה של המלים "מצד ארון" היא בצדו של הארון?
וילך ג
ג. ה"דף" א:נו מוזכר בפרטי הארון
גם בפירושו הראשון של רש"י אין מובן: מהמלים "מצד ארון ברית. ה'" מובן, שספר התורה היה מונח מחוץ לארון, כמשמעות הפשוטה של "מצד ארון". אך מנין נובע ההכרח לומר שספר התורה היה מונח על מדף, ושהמדף היה בולט מן הארון?
ולכאורה, אדרבה: מכך שבציווי על עשיית הארון?, וכן בתיאור "ויעש בצלאל את הארון"*, מפורטים כל פרטי הארון, וה"דף" אינו מוזכר, יש להסיק, לכאורה, שה"דף" לא היה בולט מן הארון, ושהדבר שעליו היה מונח ספר התורה (מדף או משהו אחר*) היה בפני עצמו, ולא היה מחובר לארון.
והשאלה היא, מהו ההכרח של רש"י לחדש שגם בפשוטו של מקרא "דף היה בולט מן הארון"?
ד. דיוקים נוספים בפירוש רש"י
בנוסף לכל האמור לעיל, אינם מובנים מספר דיוקים נוספים בפירוש רש"י:
א) מדוע מצטט רש"י מן הפסוק גם את המלים "ברית ה'""י, ולא רק את
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.