191
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אך ההבדל הוא, שבראש השנה - יים ברוא האדם - קיימת אתערותא דלתתא גם בפועל>, ואילו בכ"ה באלול, רק "עלה לפניו יתברך התענוג שיתענג כביכול בעבודת הצדיקים"**.
*ג. חמשה *מים ראשונים - במקביל לתקופה שלפני מי'ת
לפי כל האמור לעיל יובנו דברי הבעש"ט (על חודש תשרי), "שהוא החודש הראשון לחדשי השנה", שזהו הטעם לכך שדוקא את חודש תשרי "הקב"ה בעצמו מברכו" (כדלעיל בסעיף ג'):
ההבדל בין חמשת הימים הראשונים של ששת ימי בראשית, כאשר ההמשכה בפועל היתה מצד "חפץ חסד", לבין "יום הששי""י, ראש השנה של אותה שנה, כאשר התחדש הענין של אתערותא דלתתא, דומה להבדל שבין כ"ו הדורות שהיו לפני מתן תורה, שהיו ניזונין בחסדו של הקדוש-ברוך-
נצבים ג
הוא*, לבין התקופה שממתן תורה ואילך, כאשר כל ההמשכות מגיעות על ידי עבודה.
מכך מובן, שהזמן שלפני ראש השנה (יים בריאת האדם), אשר בכל שנה ושנה, דומה - לגבי הענינים הקשורים לבריאת העולם מחדש, בשנה החדשה - לזמן שלפני מתן תורה.
ואפשר לומר, שלכן אומר הבעלשם-טוב שתשרי הוא ה"חודש הראשון לחדשי השנה", כי בשבת שלפני ראש השנה, הדומה לתקופה שלפפי מתן תורה*, לפני ציווי הקדוש-ברוך-הוא "החודש הזה לכם", היה תשרי "ירחא קדמאה".
בכך נרמז מדוע את ר"ח תשרי, ראש השנה, "הקב"ה בעצמו מברכו" - כי בתקופה שלפני ר"ה, המקבילה לתקופה שלפני "החודש הזה לכם", ההמשכה היא מצד "חפץ חסר", כדלעיל.
יד. בכל זאת ''חודש השביעלי
בכל זאת מציין כאן הבעל-שם-טוב (פעמיים) גם את הביטוי "חודש השביעי", דבר שהתחדש רק לאחר שציוה הקב"ה "החודש הזה לכם".
הערות
- 1. הבריאה מעשיהן של רשעים ושל צדיקים? ב) מהי השייכות דיום הראשון של הבריאה ליוהכ"פ? =
- 2. כי מצד הענין דבמי נמלך כו' שלאחרי זה ברא אלקים את השמים גו', גם ביום הראשון של הבריאה, ישנו כבר הענין דיו"כ (ולהעיר שיו"כ חל באותה הקביעות - יום בשבוע - דכ"ה אלול), תכלית העילוי שבעבודת האדם, תשובה מאהבה שפועלת להפוך זדונות (מעשיהן של רשעים) לזכיות (מעשיהן של צדיקים).
- 6. מהשעות לאחרי שנברא (סנה' לח, ב).
- 46. ד"ה יו"ט של ר"ה תש"ג פ"ג.
- 7. הרומז גם ליום ששי בסיון - מ"ת (רש"י: בראשית א, לא. שבת פח, א. ע"ז ג, א).
- 8. פסחים קיח, א.
- 9. ואף שסוף סוף ה"ה לאחרי ר"ה של שנה העברה - הרי המדובר כאן הוא בנוגע לברכת ר"ח תשרי של שנה הבאה, ומכיון שבכל ר"ה נמשך אור חדש שלא הי" מעולם (אגה"ק סי"ד) - הרי בנוגע לאור זה, השבת שלפני ר"ה הוא דוגמת קודם מ"ת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.