186
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בתרגום יונתן*, שלפני ציווי הקב"ה "החודש הזה לכם", היה חודש תשרי "ירחא קדמאה".
אך אין מובן: הרי עתה חודש ניסן הוא "הראשון לחדשי השנה", ותשרי הוא השביעי, ומדוע תהיה ההתחלה ונתינת הכוח לברכת החדשים בחודש תשרי, מפני שהוא היה בעבר "ירחא קדמאה"?
ד. תשרי - אתערותא דלתתא
ההבדל בין חודש ניסן לבין חודש תשרי הוא, שניסן הוא זמן של
אתערותא דלעילא (=התעוררות מלמעלה), ותשרי הוא זמן של אתערותא דלתתא" (=התעוררות מלמטה).
לפי זה קשה עוד יותר מדוע החודש אשר "הקדושרברוך-הוא = בעצמו מברכו" הוא דוקא תשרי ולא ניסן. שהרי, לכאורה: הענין ש"הקדושברוך-הוא בעצמו מברכו" הוא אתערותא דלעילא, והוא קשור ומתאים יותר לחודש ניסן. ומדוע אפוא, החודש שהקדושדברוך-הוא בעצמו מברך הוא דוקא תשרי, שמהותו היא אתערותא דלתתא?
נצבים ג
ה. אתערותא דלעילא מדרגת '"בבסאיי
דבריו אלו של הבעל-שם-טוב, שאין אומרים את ברכת חודש תשרי מפני שהקדושדברוך-הוא בעצמו מברכו, נרמזים, ככל הענינים של פנימיות התורה, גם בנגלה שבתורה:
על פי תורת הנגלה, הסיבה לכך שאין אומרים את ברכת חודש תשרי היא: "דכתיב*' בכסא ליום חגנו"*.
ולכאורה, אין מובן: אילו היה ראש חודש תשרי שונה מכל ראשי החדשים בעצם הענין של ראש חודש, שבכל החדשים האחרים היה ראש החודש בגלוי, ורק ראש חודש תשרי היה מכוסה, היה מקום לומר, שכיון שראש חודש תשרי הוא "בכסא", לכן אין מגלים אותו על ידי ברכת החודש בשבת שלפניו;
אך כיון שלכאורה אין קיים הבדל זה בין ר"ח תשרי לבין שאר ראשי החדשים, שהרי בכל ר"ח "החודש מתכסה", והמלה (והחידוש) "בכסא", שבפסוק (העוסק בר"ח תשרי), מתייחס ל"יום חגנו" - לחג החל ביום הראשון של תשרי, כנאמר בגמרא? "חג שהחודש מתכסה בו". ואם כך, מדוע נאמר שאין מברכים ברכת החודש, מפני שהחג - ראש השנה חל ביום "שהחודש מתכסה בו"?
הערות
- 6. מ"א ח, ב (וראה רד"ק שם) - הובא ונתבאר באוה"ת בא ע' רסח. ד"ה החודש ש"ת.
- 7. זח"ב קפו, א. אוה"ת שם ע' רסא. ד"ה החודש תרנ"ד (פ"ז) וש"ת (פ"חת). ועוד.
- 8. תהלים פא, ד.
- 9. מג"א או"ח ר"ס תיז.
- 0. ר"ה ח, סע"א ואילך. וש'"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.