180
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לאחד אחד בני ישראל (שאצלם קיים הליקוט של איש איש ממקומי*) ואף בגלויות שאר האומות מצינו כן, שנאמר ושבתי את שבות בני עמון" - (שצריך להיות על ידו בעצמו) - ותו לא (לגביהם אין נאמר "תלוקטו לאחד אחד").
ח. השגחה פרט*ת אצל ישראל ואצל האומות
אך עדיין צריך להבין: כל דבר הוא בהשגחה פרטית. וגם "בגלויות שאר האומות" (ולדוגמא, בגלות בני עמון) יש השגחה פרטית (כלומר, לא רק העם בכללותו, עמון, שב מהגלות, אלא אף) אילו אנשים מהעם נגאלים ובאיזה אופן. וכיון שכך, יוצא, לכאורה, שגם "בגלויות שאר האומות" יהיה הקדושברוך-הוא "אוחז בידיו ממש איש איש"?
הדברים יובנו לפי המבואר בתורת החסידות!י, שדברי הרמב"ם?י, שקיימת השגחה פרטית רק במין האדם - אינם סותרים לשיטת הבעל-שם-טובט, שהשגחה פרטית קיימת גם על הדומם, על הצומח, ועל החי
- כי בהשגחה העליונה. קיימים, באופן כללי, שני אופנים: (א) כפי שהיא בגלוי, (ב) כפי שהיא "מלובשת" בהעלם בלבושי הטבע וכדומה. דברי הרמב"ם, שאין השגחה פרטית על הדומם, על הצומח ועל החי, אמורים לגבי ההשגחה העליונה הגלויה.
ולפי זה מובן מדוע דוקא אצל ישראל "אוחז בידיו ממש איש איש", על אף שגם "בגלויות שאר האומות" בודאי ישנה השגחה מי מהם ייגאל, ובאיזה אופן, כי ההשגחה הקיימת על אנשים פרטיים אצל האומות היא בהעלם בלבושי הטבע בדומה להשגחה על דומם-צומח"חי", שהרי "אתם קרויין אדם, ואין אומות העולם קרויין אדם",
ולכן, כאשר מדובר על "ושב" או
הערות
- 0. כי רק בבנ"י - "הו" אלקיך". אלא שמ"מ אי"ז מספיק, כי עיקר הענין מה שנרמז ב"ושב" (ולא "והשיב") - שהקב"ה עצמו ישיב את שבותך, הוא בנוגע לכללות ישראל [ומה שנאמר "הו" אלקיך את שבותך" בלשון יחיד, הוא בנוגע לכללות עם ישראל, וכמו "הפיצך" שלאח"ד - שהרי באיש אחד אין שייך הפצה - אלא שכולל גם היחיד "נדחך בקצה השמים"], וממה שנאמר "ושב הו" אלקיך" (שמה שהגאולה תהי' באופן ד"ושב" (ולא "והשיב") הוא לפי ש"הוי" (הוא) אלקיך"), מוכרח לומר ש(גם) עיקר הענין שהכתוב מרמז ב"ושב הוא רק לגבי ישראל. ולכן מפרש רש"י שעיקר הענין הנרמז ב"ושב" הוא ש"שכינה שרוי" עם ישראל בצרת גלותם כו'". אלא שיש גם רמז נוסף בהכתוב (ראה לעיל הערה 38), בנוגע להגאולה - "ושב גו'" (ראה לעיל סעיף ר').
- 2. נצבים א שיחות 17
- 1. ד"ח יג, א
- 2. מו"נ ח"ג פי"ז.
- 3. ראה לקו"ד ח"א ע' 166 ואילך. היום יום ע' קח. ובכ"מ.
- 6. וידועה הראי' מוכחת ע"ז שאמר אדה"ז ממחז"ל כי הוי חזי שלך אמר משפטיך גו' (חולין סג, א ובפרש"י שם) - הובאה ברשימות הצ"צ על התהלים (לו, ז). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 65 ואילך.
- 4. ראה מו"נ שם פי"ח.
- 5. יבמות סא, רע"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.