177

הערות

1. 1. משא"כ בפרש"י ר"פ וישלח.
2. 2. *ןס ד, לא.
3. 2. וירא כא, כב. תולדות כו, ג. שם, כח. ויצא כח, טו.
4. 3. וירא שם. תולדות שם, כח.
5. 4. ראה רש"י וירא שם.
6. 24. ראה דברים ד, לט. פרש"י שם ד, לה. והוא פשוט כ"כ - עד שאין רש"י צריך לפרש הפי' ד"ומפניך אסתר" (בראשית ד, יד). ולכן מוציא רש"י "על פני" (יתרו כ, ג) מפשוטו "כל מקום" - ומפרשו "כל זמן".
7. 5. ירמ" בג, בד.
8. 6. אף שבכללות, בזה"ג, אי"ז ניכר כ"כ כבזמן הבית. שלכן הוצרך הכתוב לחדש, שגם אז "לא ירפך - מלהחזיק בך בידיו" (ואתחנן ד, לא ופרש"י שם. וראה גם בחוקותי כו, מד. ואפילו בזה"ב - מה ששכינה עמהם בזמן שהם טמאים, נאמר
9. 9. בסגנון של חידוש (רש"י אחרי טז, טז. מסעי לה, לד)).
10. 7. ראה אסת"ר פ"י, יא. תנחומא תולדות ה.
11. 8. שלכן בירידה למצרים הייתה צ"ל ההבטחה "גם עלה" -- מן ד' גליות (רש"י שבת פט, ב - ד"ה ארד). וראה רד"ה קול דודי תש"ט ובהנסמן שם.
12. 9. ויחי מח, כא. וגם בנוגע לשאר הגליות כתיב (ואתחנן שם) "לא ירפך מלחחזיק בך בידיו" (שזהו בדוגמת "אוחז בידיו" שבפרש"י דידן.
13. 0. שלכן מעתיק רש"י גם "את שבותך"* - כי מלשון זה מוכח (ראה לעיל הערה 16) "שהשכינה שרוי' עם ישראל בצרת גלותם", ולא רק דוגמת "והי' אלקים עמכם" שנאמר גבי גלות מצרים. וראה לקמן הערה 37.
14. 14. *) אבל אין לומר, שמכיון שבקושייתו כותב "ה" לד לכתוב והשיב את שבותך", ע"כ מעתיק תיבות אלו (את שבותך) לפני פירושו (ראה לעיל הערה 2) - כי מצד הקושיא מספיק שיכתוב "והשיב את", או בהוספת "גר'".