173

(דלעילא) לשוב בתשובה, ולהגיע לא רק לחיי - "חי בהם"%9 של תורה ומצוות, אלא אף ל"מעוז חיי", שעל ידי התשובה הנעלית מתורה ומצוות.

טו. "הול' אורי וישעי..." - מענה לטענת היצר זהו ההסבר לקשר שבין הפסוק הראשון של לדוד ה' אורי לחודש אלול:

כאשר מגיע חודש אלול והיהודי נזכר (כדלעיל בסעיף י"ב), בקשר שלו עם הקדוש-ברוך-הוא, מתחיל היצר הרע לטעון: אמנם אתה קשור לקדושברוך-הוא - אך אתה נמצא בעולם "מלא קליפות""", ויש לך יצר הרע שהוא "אומן במלאכתו"'?, ובלאו הכי לא תוכל לשלב את הקשר עם הקדושברוך-הוא בחיי היום יום!

ועל כך נאמר (מיד כשנזכרים בקשר עם הקדוש-ברוך-הוא, אף לפני הפירוט), ש"הוי' אורי וישעי" וממילא "ממי אירא".

אך שוב טוען היצר הרע: הענין של "הו" אורי וישעי" יסייע לך רק בכך שמכאן ולהבא לא תחטא. אך כבר חטאת, ולכן הנך כבר אבוד (ר"ל),

על כך נאמר "הו" מעוז חיי ממי אפחד" - לא זו בלבד שאין חוששים מה"רחוקים"", = שמכאן ולהבא לא

ייכשלו, אלא אין מפחדים אף מה"קרובים":, מהחטאים שכבר עשה, כי "הו" מעוז חיי", ונותן לו כח לשוב בתשובה.

טז. שני הפירושים רומזיס לשני הענינים ב"לדוד ה' אור!"

לשני ענינים אלו של הפסוק הראשון של "לדוד ה' אורי" רומז רש"י בשני פירושיו ל"האמרת והאמירך", שבדומה (כדלעיל בסעיף יג) להכרה הכללית

שבפסוק הראשון של לדוד אורי:

הפירוש "לשון הפרשה והבדלה" - שיהודי אינו קשור כלל ל"אלקי הארץ" ול"עמי הארץ" - דומה ל"הוי" אורי וישעי" הגורם לכך שיהודי לא יעסוק בענינים של רע.

והפירוש "לשון תפארת כמו יתאמרו כל פועלי און" - שמ"יתאמרו" של "פועלי און"" נעשה עד (ובדרך של "מצאתי"), גורם לכך, שלא זו בלבד שיש הפרשה והבדלה..., אלא שהיא נעשית לתפארת ולשבח, כי על ידי התשובה גורמים לכך שגם הזדונות (יתאמרו) ייהפכו לזכיות - בדומה ל"הוי מעוז חיי", כח התשובה.