170

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

3 לקוטי

בפירוש המהרש"א> נאמר, שהענין של "את ה' האמרת... וה' האמירך..." הוא בדומה לענין של "אני לדודי ודודי לי",

לפי זה מובן הקשר המיוחד של פסוקים אלו דוקא לחודש אלול?, למרות שהם אמורים לגבי "היום" - "בכל יום", כדלעיל. כי תוכנו של אלול הוא% כהסדר שבפסוקים: "האמרת" לאחר "האמירך" - (בתחילה) "אני לדודי (ואחר כך) ודודי לי" (ראשי תיבות אלו"ל*י).

ובשני פירושיו על "האמרת והאמירך" - לשון הפרשה והבדלה ולשון תפארת - רומז רש"י לסדר העבודה הרוחנית בחודש אלול: תחילה צריכה להיות עבודה של "הפרשה והבדלה", ואחר כך עבודה של "תפארת", כדלהלן.

יא = "לדוד ה' אורי"

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר, שהקשר של שני פסוקים אלו לחודש אלול אינו רק בסדר הפסוקים - ש"את ה' האמרת" הוא לפוי "וה' האמירך", כבחודש אלול, שבו אני לדודי מופיע

תבא ג

לפני ודודי לי [בשונה מחודש ניסן, שבו הסדר הוא "נגלה עליהם וגאלם""*, "דודי לי (ואחר כך) ואני לו"'5], אלא גם בכך שהפרטים בפסוקים אלו תואמים לעניני חודש אלול.

חודש אלול שונה מכל שאר החדשים, ואפילו מחודש תשרי, בכך

שכל יום בחודש זה אומרים (פעמיים") את המזמור "לדוד ה' אורי"*.

כידוע, מוסבר בתורת החסידות* - על"פי מאמר חז"ל "בתחילה אתה אומר אחת שאלתי שבתי בבית ה', ואחר כך אתה שואל כמה שאלות: לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו... * - ש"שבתי בבית ה'" הוא הכלל של כל הענינים

הערות

  1. 6. לברכות ו, א - הובא באוה"ת פרשתנו ע' תתרנז.
  2. 7. להעיר משל"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב. תורת אדה"ז (היום יום ע' קא).
  3. 8. ראה אוה"ת שם ע' תתרנח: וא"כ זהו ג"כ ענין אלול.
  4. 9. אבודרהם סדר תפלת ר"ה ופירושה בשם הדרשנים. פע"ח שער ר"ה פ"א. לקו"ת ראה לב, א. ועוד.
  5. 0. הגדה ש"פ.
  6. 1. שה"ש ב, טו. וראה רשימות הצ"צ לשה"ש (תשכ"א) ע' קמז (אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תקמג). רד"ה דודי לי תרכ"ז.
  7. 2. שזה מוכיח שזהו ענינו של החדש. משא"כ בתשרי הרי אומרים רק עד אחר הו"ר (הדיעות בזה ראה מטה אפרים סתקפ"א ס"ו. שער הכולל (להרא"ד לאוואוט) פמ"ה סק"ו). - ובדוגמת המבואר (לקו"ש ח"א ר"פ אמור) בענין השייכות דספה"ע לחדש אייר (אף שגם בניסן וסיון ישנה ספה"ע), שספה"ע היא בכל הימים דחדש אייר.
  8. 3. להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) - מכפרים שאין עון (במדב"ר פכ"א, כא. תנחומא פנחס יג). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני" - בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
  9. 4. מטה אפרים שם. וש"נ. אדה"ז בסידורו, ובארוכה ע"ז - שער הכולל שם. וש"נ.
  10. 5. ראה לקו"ת ס"פ מסעי (מהרב המגיד). אוה"ת עקב ע' תקעח ואילך. ד"ה אני לדודי תרכ"ט. ועוד.
  11. 6. כ"ה הלשון בלקו"ת שם ממדרש תהלים וילקוט עה"פ אחת שאלתי (תהלים כז, ד).

מצוטט ב־4 עמודים

  1. אגרות קודש ט'ר לקו"ש ח"ט ע' 170
  2. תורת מנחם בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו לקו"ש ח"ט ע' 170
  3. תורת מנחם בס"ד. ר"ד שלהי מנחם-אב, ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ט ע' 170
  4. תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 170

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.