169
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מפני הבדלים אלו בין לשון הבדלה לבין לשון הפרשה, אומר רש" "הבדלתו לך... הפרישך אליו":
לגבי הקדוש-ברוך-הוא מתאים יותר הביטוי "הבדלתו לך מאלקי הנכר", כי
א) אף לפני ש"הבדלתו", לא ייתכן לומר, אפילו לפי דעת בני אדם, שהוא מעורב ח"ו עם "אלקי הנכר", כי אפילו הגויים = יודעים שהקדוש-ברוך-הוא גדול ונבדל מהכוכבים ומהמזלות וכו' - קרו לי' אלקא דאלקיא>, אלא שהם אומרים שהוא סמוך לשרים וכו', ולכן הם סוברים, שגם השרים וכדומה הם "אלקיא", אך ישראל מבדילים את הקדוש-ברוך-הוא מאלקי הנכר, שהוא אינו בערכם כלל וכלל...
ב) אופן זה של "הבדלתו" איו שאלקי הנכר אף הם משהו, ח", והקדוש-ברוך-הוא נעלה מהם - "אלקא דאלקיא", אלא שאלקי הנכר אינם מציאות בכלל**, ולכן אי אפשר להתבטא על כך בביטוי "הפרשתו מאלקי הנכר", המבטא, שהדבר שממנו הפרישו קיים במציאות, ולכן אומר רש"י "הבדלתו...".
לעומת זאת, לגבי ישראל אומר רש"י "והוא הפרישך אליו מעמי הארץ", כי
א) לפני ההפרשה היו ישראל
מעורבים בין העמים האחרים, כנאמר% "לקחת לו גוי מקרב גוי".
ב) גם לאחר שהקדוש-ברוך-הוא בחר בישראל להיות סגולה מכל העמים, לא זו בלבד שהאומות האחרות לא התבטלו, אלא, להיפך: חיבתו של הקדוש-ברוך-הוא לישראל, שרק בהם בחר לעם סגולה, מתבטאת דוקא על ידי ש"לי כל הארץ", ואף"על-פי-כן "והייתם לי סגולה מכל העמים"5.
ט. שבת ותפארת - בכל יום
אך רש"י אינו מסתפק בפירוש ש"האמרת והאמירך" הן לשון הפרשה והבדלה, כי "לא מצאתי לו חבר".
לכן הוא ממשיך ואומר כפירוש שני "ומצאתי להם עד, והוא לשון תפארת", שאפשר לבאר את האמרת והאמירך גם בלשון תפארת - כי גם העובדות שהקדוש-ברוך-הוא הוא "לך לאלקים" וישראל הם "לו לעם סגולה" הן תפארת ושבח. וכיון שענין זה הוא "בכל יום" (כדלעיל בסעיף ו'), מתאים לומר "את ה' האמרת היום... " "וה' האמירך היום" - גם לפי הפירוש "לשון תפארת".
שני הפירושים - עבודת אלול
הערות
- 3. מנחות קי, א - הובא בפרש"י מלאכי א, יא,
- 43. להעיר מ(מכילתא ו)רש"י יתרו כ, ג (וכ"ה בספרי ורש"י עקב יא, טו): אחרים לעובדיהם צועקים אליהם ואינם עונים אותם.
- 3. תבא ג שיחות 15
- 4. מהענינים של "ינה של תורה" בפירוש רש"י זה:
- 4. ואתחנן ד, לד. 5 יתרו יט, ה. פרש"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.