168
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי בין שתיהן* - הוא בכמה ענינים, ומהם:
א) לגבי האופן שבו היו שני הדברים לפני ההבדלה וההפרשה:
הביטוי הבדלה מתאים בעיקר כאשר לפני כן היו שני הדברים סמוכים זה לזה, אך לא היו מעורבים ביניהם'*.
כמו "ושסע אותו בכנפיו לא יבדיל"י:, ששני חלקי העוף אינם מעורבבים ביניהם, אלא רק סמוכים ומחוברים זה לזה, והמשמעות של "לא יבדיל" היא "אינו מפרקו"* - שלא יפריד חלק אחד מהאחר.
לעומת זאת, הביטוי "הפרשה" מתאים בעיקר כאשר הדבר המופרש היה מעורבב בשאר הדברים. כמו הפרשת תרומות ומעשרות, שלפני ההפרשה היו החטים וכדומה של התרומה, של המעשר ושל החולין מעורבים - בטבל.
תבא ג
מצבם של הדברים המובדלים לאחר
ב) לגבי המופרשים או ההבדלה וההפרשה:
בביטוי "הפרשה" משתמשים, בדרך כלל, כאשר גם הדבר שממנו הפרישו נשאר לאחר ההפרשה. כמו תרומה וחלה, שאף היא נקראת בתורה בשם "תרומה"*, למרות שאין להן שיעור קבוע, כמעשר וכתרומת מעשר, ואפשר להרבותן, הרי "האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום, עד שישייר מקצת"*, כי המשמעות של "תרומה" - "הפרשה" היא: "מרים קצת ונשאר קצת""*.
ולעומת זאת, ב"הבדלה" חשוב רק הדבר המובדל, ואין חשיבות לפרט'', אם גם הדבר שממנו הבדילו אותו נשאר, אם לאו.
ג) לגבי עוצמת הפעולה: הבדלה היא חזקה יותר, ומפרידה יותר?* את הדבר המובדל.
הערות
- 2. כי בכמה מקומות - ב' הלשונות משמשים לאותו הענין. שלכן התרגום ד"הבדלה" בד"כ הוא "הפרשה" (ראה לדוגמא: בראשית א, ד. ויקרא א, יז. נצבים כט, כ). ויתרה מזו מצינו - ראה פרש"י אמור (כא, כ).
- 3. וגם ב"ויבדל בין האור ובין החשך" (בראשית שם) "שלא יהיו משתמשין בערבוביא" (פי' השני - לפי פשוטו - שברש"י שם) - הרי הערבוביא היא
- 3. [לא שהאור והחשך עצמם היו מעורבים (וכמו בהפרשת תרומות ומעשרות, שקודם ההפרשה כל החטין וכו' מעורבין) שהרי - לפי פשוטו - אור דוחה חושך; כי אם]
- 4. שהיו משתמשים שניהם הן ביום והן בלילה, וענין ההבדלה הוא - כסיום רש"י שם - ש"קבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה".
- 4. ויקרא שם.
- 5. רש"י שם.
- 6. שלח טו, יט"כא.
- 7. רמב"ם הל' מעשר פ"א הי"ד. הל' תרומות פ"ג ה"י וי"א.
- 8. משנה ספ"ק דחלה. רמב"ם הל' תרומות שם ה"ה. הל' בכורים רפ"ה.
- 9. רש"י ר"פ תרומה.
- 0. רדב"ז הל' בכורים פ"י ה"ח. וראה פרש"י שלח (טו, כא).
- 1. להעיר מפ' נצבים שם.
- 2. שלכן בפרש"י כאן כותב "לשון הפרשה והבדלה" (היפך הסדר בכתוב "האמרת (הבדלתו)" ואח"כ "האמירך (הפרישך)"),
- 14. כי הבדלה מתחילה בהפרשה; משא"כ בפירוש "לא נפלאת היא ממך" - שהסדר בהכתובים שם (נצבים ל, יא"יג) הוא בדרך לא זו אף זו - כותב (רש"י וארא ח, יח): לא מובדלת ומופרשת היא ממך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.