164

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1070 לקוטי

(ב) לאחר ש"מצאתי להם עד", צריך היה רש"י - במהדורא בתרא - למחוק+! את דבריו הקודמים, ש"אין להם עד... ולי נראה... "?

ג. הפירוש העיקרי לפי תוכן הענין

לכן הכרחי לומר, שזה שרש"י אומר לפני כן ש"אין להם עד", ומבאר "שהוא לשון הפרשה והבדלה", ולא לשון "תפארת", כי הוא סובר, שבפסוקנו אין מתאים הפירוש "לשון תפארת", לפי תוכן הענין (ולא מפני שהוא לא ידע לפני כן, שאפשר לפרש את המלים "האמרת" ו"האמירך" = ב"לשון תפארת").

ולכן מדגיש רש"י "אין להם עד מוכיח במקרא" - ולא "אין להם עד" כלל5, כבהמשך "ומצאתי להם עד". כלומר, שאילו היה "עד מוכיח" לביאור המלים "האמרת" ו"האמירך" היה הכרח לבאר כך גם בפסוקנו, למרות שקשה לפרש זאת לפי תוכן הענין, אך כיון ש"אין להם עד מוכיח במקרא", כי "האמרת והאמירך" אינו דומה ממש ל"יתאמרו" - עדיף לבאר "שהוא לשון הפרשה והבדלה", כמתבקש לפי תוכן הענין.

אך כיון שבשום מקום איננו מוצאים שהמשמעות של "האמרת והאמירך"

היא הפרשה והבדלה - לא זו בלבד שאין עד מוכיח, אלא אין לכך "עד" בכלל - לכן ממשיך רש"י, ומביא פירוש שני* "ומצאתי להם עד, והוא לשון תפארת...", שאפשר להסביר את "האמרת והאמירך" גם מלשון תפארת. אך לפי תוכן הענין, מתאים יותר להסביר "שהוא לשון הפרשה והבדלה, ולכן מציין זאת רש"י כפירוש ראשון.

יש להבין: מהו הקושי בפירוש "לשון תפארת", שבגינו מבאר רש"י בפירושו הראשון והעיקרי "לשון הפרשה והבדלה", למרות ש"לא מצאתי לו חבר"זו?

הערות

  1. 4. וגם אם נאמר שנתפרסם כבר, וכבהערה 12 - הו"ל לכתוב במהדורא בתרא בסגנון של חידוש - ולא "ומצאתי" שמורה שזה בא בהמשך ובהוספה למ"ש לפנ"ז "אין להם עד".
  2. 5. ראה עד"ז משכיל לדוד כאן.
  3. 3. תבא ג
  4. 4. שיחות
  5. 6. בפרש"י עה"ת (ברלינר - מהד"ת): .. לעם סגולה [ד"א (ומצאתי להם עד והוא) לשון תפארת כמו יתאמרו כל פועלי און].
  6. 7. במשכיל לדוד כאן, שמה שנראה לרש"י לפרש "שהוא לשון הפרשה והבדלה" ולא "לשון תפארת", הוא "מתרי טעמי. חדא דאין הענין נמשך באמרו שבחתו להיות לך לאלקים ועוד דא"כ הול"ל אמרת כמו שבחת ומאי האמרת. דבשלמא לפי' הפרשה ניחא שכך מצינו לעולם לשון הפרשה והבדלה בלשון מפעיל* אבל אם נפרש מל' תפארת קשה קצת".
  7. 7. אבל לכאו' ביאור זה אינו מספיק, כי ב' קושיות אלו - שהן רק בדיוק לשון הכתוב, אינן חזקות כ"כ כהקושיא ד"לא מצאתי לו חבר" שעל הפי' "לשון הפרשה והבדלה",
  8. 8. ולכן מסתבר, שזה שרש"י רוצה לפרש (בפירושו הראשון) לשון הפרשה והבדלה ולא לשון תפארת הוא (לא מצד טעמים אלו, כ"א) מצד הקושיא בתוכן הענין שעל פירוש זה, כדלקמן סעיף ז'.
  9. 9. *) כוונתו לא ל"לשון" גרידא של "הפרשה והבדלה", כ"א לתוכן הפעולה: שינוי בדבר הנפרש ונבדל. ולהעיר "בשבח" - בל' חכמים - "השביח" (מע"ש רפ"ב. ובכ"מ. אף שאינו אלא דומה. וק"ל).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.