163
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יש להבין:
א) המלים "להיות לך לאלקים" ו"להיות לו לעם סגולה" מופיעות בפסוק. ולכאורה, די היה לרש"י לומר "הבדלתו לך מאלקי הנכר, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ" - ומכך כבר היה ידוע ש"הבדלתו לך מאלקי הנכר" הוא "להיות לך לאלקים", ו"והוא הפרישך אליו מעמי הארץ" הוא "להיות לו לעם סגולה". לשם מה צריך רש"י להעתיק את המלים המופיעות בפסוק'?
ב בענין של "את ה' האמרת", שישראל הבדילו את הקדוש-ברוך-הוא מאלקי הנכר, = אומר - רש" "הבדלתו...". ואילו בענין של "ה' האמירך", שהקדוש-ברוך-הוא הבדיל את ישראל, הוא אומר "והוא הפרישך"*: מדוע בנוגע לקדוש-ברוךהוא משתמש רש"י בביטוי "הבדלה" ובנוגע לישראל - הביטוי "הפרשה"?
ב. "אין להם עד" או "ומצאת: להם עד"
לאחר מכן ממשיך רש"י בפירושו: "ומצאתי להם עד, והוא לשון תפארת,
תבא ג
כמו יתאמרו? כל פועלי און"?'.
יש להבין: כיצד אומר רש"י לפני כן "אין להם עד..." ומבאר "שהוא לשון הפרשה והבדלה", כאשר הוא עצמו אומר בהמשך "ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת..."''? אפשר היה להסביר (בדוחק רב), שאת ה"עד" מן הפסוק "יתאמרו כל פועלי און" מצא
רש" רק מאוחר יותר, כלשונו "ומצאתי", ובתחילה, בזמנה של מהדורא קמא, הוא סבר ש"אין להם עד..."?'.
אך קשה לפרש כך, כי:
(א) לפני שכתב רש"י בודאות ש"אין להם עד מוכיח במקרא", הוא בודאי עיין וחיפש בתנ"ך כולו, וכיצד ייתכן שלא זכר את ה"עד" של "יתאמרן ...."ו?
הערות
- 1. האמירך כו' שאין אנו מעבירין אותו כו' ואף הוא בו'.
- 2. וי"ל שגם מטעם זה מוסיף רש"י "לך" ו"אליו" [נוסף להמבואר לעיל הערה 5], בכדי להדגיש השייכות (מדה כנגד מדה) שבין שני הענינים: אתה הבדלתו לך והוא הפרישך אליו.
- 7. ראה הערה 5.
- 8. ובתחלת הענין כותב "שהוא לשון הפרשה והבדלה" - בכדי להדגיש שב"האמרה" ישנם ב' הענינים: הפרשה והבדלה. וראה לקמן הערה 42.
- 5. שיחות -
- 9. תהלים צד, ד.
- 0. כן הוא ברוב הדפוסים שראיתי. ויש דפוסים שכ"ז בא בחצע"ג. ובדפוס ראשון - אינו. וראה לקמן הערה 12; 14; 16.
- 1. וגם בפרש"י לתהלים שם (וראה גם פירושו בברכות (ו, סע"א) וחגיגה (ג, סע"א)): ""תאמרו - ישתבחו כמו האמרת והאמירך".
- 2. ועפ"ז יהי' מובן מה שבדפוס הראשון לא נמצא סיום פרש"י זה (ומצאתי כו') - כי התחלת הפירוש "אין להם עד כו" כבר נתפרסמה במהדו"ק ודפוס הא' - הוא ממהדו"ק. ואח"כ כשמצא רש"י כו' הוסיף (במהדו"ב) "ומצאתי כו'".
- 3. ובפרט שבן חמש למקרא כבר יודע מקרה זה, שהרי אומרו כל יום רביעי, בשיר של יום (שמקור לאמירה זו הוא במס' סופרים רפי"ח. אבל במח"וו (סקצ"ג) - שבודאי בשיטת רש"י רבו הולך - הובאה המשנה דסוף תמיד (ורק לשבת) ולא השיר עצמו. וראה אחרונים לטושו"ע או"ח סקל"ג. ואכ"מ).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.