161

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שההוראה "כי תבא אל הארץ" היא דוקא כאשר האדם "מתפשט" ממציאותו הפרטית].

ואילו "וירשתה וישבת בה" - אתה - אלה הדרגות שמשיג האדם על ידי עבודתו, על ידי שהוא יורש ומתיישב בה, ובכך קיימות דרגות שונות5.

וכיון שאחדות ישראל היא על ידי גילוי של הנשמה עצמה*, אך אמיתיותה מתגלית דוקא בכך שגם במציאותם הפרטית מאוחדים ישראל

תבא א

1-0 - לכן מתבטאת - "מגיד" - האחדות (שיהודי אינו יכול להיות בשמחה כל עוד אין ליהודי אחר חלק ברור בארץ) בענין של "וירשתה וישבת בה", אך דוקא לאחר ההכנה של "היה כי

ועל ידי התנהגות באהבת ישראל זוכים ל"והיה כי תבא אל הארץ..."7, לכניסה לארץ ישראל על ידי משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש*.

הערות

  1. 5. ראה ד"ה והי' כי תבא שם, ש"וירשתה" הו"ע הבירור דנה"ב - והרי הבירור דנה"ב אינו שוה בכולם (ראה ד"ה באתי לגני תש"י פ"ב. ובכ"מ); ומכ"ש "וישבת בה" - בחי' התיישבות (תורת הבעש"ט שם. תער"ב שם) - שבכ"א הוא באופן אחר.
  2. 66. וי"ל, שזהו גם הטעם מה שענין האחדות נרמז במצות ביכורים, כי ביכורים מורה לשרש הנשמה (אוה"ת ריש פרשתנו) אלא שמ"מ החיוב הוא לאחרי כיבוש וחילוק, שמורה על המשכת וגילוי שרש הנשמה בבחי' הציור, כבפנים.
  3. 3. (משיחת ש"פ תבא תשכ"ה ותשכ"ז)
  4. 7. להעיר ממרז"ל (ספרי ריש פרשתנו): עשה מצוה האמורה בענין (ביכורים. וראה הערה הקודמת) שבשכרה תכנס לארץ.
  5. 8. וכמרז"ל (בספרי שם. ראה הערה 2 בסופה): וה" כי תבוא אל הארץ אין והי' אלא מיד. ולהעיר ממרז"ל (ב"ר פמ"ב, ג. ובכ"מ - ראה לקו"ת ראה ל, ד. אוה"ח כאן): בכל מקום שנאמר כו" והי' שמחה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.