156

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

159 לקוטי "בזמן שמחה"?' מתוך הנאה ושמחת הלב, ולפיכך הוא נאמר "פעם אחת בשנה ולא שתי פעמים"?, כי דבר שנשנה פעמיים באותה שנה אינו מתוך שמחה מושלמת 2,

לכן אין היא אפשרית "עד שכבשו את הארץ וחלקוה", כי השמחה והטובה של כל ישראל עדיין אינה מושלמת כאשר אצל יהודי אחד עדייץ לא התקיימה הירושה והישיבה, כדלעיל.

1 ח'י אלול - אהבת ישראל

ענין זה קשור גם לח"י אלול, אשר פרשת כי תבא נקראת ביום ח"י אלול או בשבת הסמוכה לו - יום ההולדת של "שני המאורות הגדולים"?, הבעלשם-טוב ואדמו"ר הזקן:

אחד הענינים העיקריים שבו עסקו באופן מיוחד הבעל-שם-טוב ואדמו"ר הוקן הוא - אהבת ישראל. והרי ענין זה מרומז בתחילת הפרשה, כדלעיל.

תבא א

חי האחדות - על ידי "'וירשתה..." שלאחר ייבי תבא"

כל הענינים בתורה מדוייקים לחלוטין. ומכך שלומדים את הדין "שלא נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה" דוקא מהמלים "וירשתה וישבת בה", ולא מ"והיה כי תבא". ומצד שני: מכך שהמלים "וירשתה וישבת בה" מביעות דין זה מצד היותן מיותרות, לכאורה?, כי כבר נאמר לפני כן "והיה כי תבא...", ולא מצד עצם משמעותן,

מובן, שאחדות כל ישראל, שהיא הסיבה לכך ש"לא נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה" (כדלעיל בסעיף ו'), מתבטאת - "מגיד" - על ידי העבודה של "וירשתה וישבת בה", הבאה לאחר ההכנה בעבודה של "והיה כי תבא...".

הערות

  1. 9. רש"י כו, יא.
  2. 0. רש"י כו, ג.
  3. 1. ובדוגמת ברכת שהחיינו על פרי חדש, שהוא דוקא בפרי המתחדש משנה לשנה (או"ח סרכ"ה ס"ג. ס"ו. וראה רמ"א שם. ואכ"מ).
  4. 2. לשון כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (סה"ש תש"ג ע' 141).
  5. 3. כידוע שאהבת ישראל היא אחד היסודות העיקו ם של תורת החסידות (לקו"ד ח"ג שפה, ב ואילך. ובכו"כ מקומות). ולהעיר, שבספר התניא - תושב"כ של חסידות חב"ד - הפרק שמדובר בו הענין דאהבת ישראל הוא פרק "לב" - כי "אהבת ישראל" הוא הלב של תורת החסידות.
  6. 6. והביאור בזה - יש לומר:
  7. 7. שלימות כאו"א מהאברים תלוי" בקיום המצות
  8. 8. השייכות לכאו"א מהם (לקו"ת נצבים מה, ג. וש"נ). ומכיון שמצות אהבת ישראל היא בלב, ה"ה מציאות הלב
  9. 9. [ואף שישנם כמה מצות התלויות בלב - מכיון ש"זהו כל התורה כולה" (שבת לא, א) כולל גם המצות דחובות הלבבות (ולהעיר ממאמר אדה"ז (היום יום ע' מט) שאהבת ישראל גדולה מאהבת ה'), ה"ה כללות מציאות הלב].
  10. 10. ומכיון שהיא הלב שבאדם, הרי היא גם הלב דתורה (ראה זח"ג (כט, ב) ובד"ה משכני תש"א פ"ו - עה"פ זאת התורה אדם) ודפנימיות (ונשמת) התורה.
  11. 11. ויומתק ביותר ע"פ משנ"ת באגה"ק סל"א - שע"י אהבת ישראל בלב בני ישראל באופן המבואר בפרק לב שבתניא (תורה), לב דקוב"ה (- שכינתא) כביכול בריא בתכלית כו', עיי"ש.
  12. 4. כנ"ל סעיף א' ובהערה 8.

מצוטט ב־7 עמודים

  1. לקוטי שיחות 166 לקו"ש ח"ט ע' 156
  2. לקוטי שיחות 290 לקו"ש ח"ט ע' 156
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ט ע' 156
  4. תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 156
  5. תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 156
  6. מאמרים מלוקטים בס"ד. אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ו לקו"ש ח"ט ע' 156
  7. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 156

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.