151
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
האהבה שלמעלה, ולא מעצמם, לא חדרה לעצמיותם, ולכן אף לא לעצמיות שלמעלה,
וכיון שבדרגת הגילויים יש שינויים והתחלקות, לכן גם ספר תורה כתוב על גליונות ויריעות קלף מחולקות,
ואילו בזמן הגלות, כאשר אין אלקות מאירה בגלוי, וישראל הם במצב של "מדינת הים" - יש ים המפריד ביניהם לבין "ארץ ישראל", ובכל זאת הם מקיימים מצוות בקבלת עול ובמסירות נפש, מפני שהאלקות היא בעצם מציאותם - על ידי כך באה לידי ביטוי האחדות האמיתית של הקדוש-ברוך-הוא עם ישראל, הנעלית מכל התחלקות - "ספר אחד".
יא. קידושין לאחר גיטין התכלית היא, שגם האחדות שבין ישראל לקדושדברוך-הוא, כפי שהיא נעלית מכל צורה, תבוא לידי גילוי, לכן סדר המסכתות הוא, שמיד לאחר מסכת גיטין מופיעה מסכת קידושין9: הסיום והחותם של מסכת גיטין הוא אמנם "והיא חברתך ואשת בריתך", אך ה"ברית" היא באופן שבחיצוניות ובגלוי יש מצב של "בגדתה בה", ולכן מופיעה מיד לאחר מכן מסכת קידושין, שבה שוב "האשה נקנית
לבעלה"9, באופן של התקשרות עצמית, כי הקידושין באים כבר לאחר הגירושין והתשובה, ובכך ישנן שתי המעלות: התקשרות עצמית, והארה בגלוי.
יב. הנחמה: "ויצאה... והיתה"
זהו הקשר בין פרשת גירושין לנחמה, שמשום כך היא מופיעה בפרשת תצא, הנקראת תמיד ב"שבעה
דנחמתא": בתחילה מציינת התורה את המשמעות הפנימית של גלות
וגירושין, שאין זה ענין של פירוד ח"ו, אלא, להיפך, זהו "ספר כריתות", שבפנימיות ה"כריתות" היא בדומה ל"ספר" (תורה), ויש לה אף מעלה לעומת ספר התורה, שהיא ספר אחד,
אך ישראל טוענים, שבכל זאת, בגלוי זהו מצב של "ושילחה מביתו". על כך אומרת התורה בהמשך "ויצאה... והיתה". מיד לאחר "ויצאה" מגיעים ל"והיתה"", לקידושין שלאחר הגירושין, שאז ההתקשרות תהיה לא רק כלפני הגלות, אלא יבוא לידי גילוי שזהו "ספר אחד",
בגאולה האמיתית והשלימה, על ידי משיח צדקנו, בקרוב ממש.
692(
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.